בנוסף למרכז המו"פ בחיפה מיקרוסופט תקים מרכז בת"א

משה ליכטמן הישראלי ישוב לארץ וישמש כנשיא המחקר והפיתוח שלה בישראל. ליכטמן ידווח ישירות לרובי באך, נשיא חטיבת הבידור והמכשירים במיקרוסופט
אסף מליחי |

ענקית התוכנה מיקרוסופט מסרה הבוקר, כי במסגרת חיזוק תמיכתה במו"פ בישראל. בנוסף למרכז המו"פ הבחיפה מיקרוסופט תקים מרכז בת"א. במסגרת זו, הודיעה מיקרוסופט על מינויו של משה ליכטמן, סגן נשיא במטה החברה, ואחד הישרלאים הבכירים בחברה העולמית, להובלת כלל הפעילויות הטכנולוגיות של מיקרוסופט בישראל.

בתפקידו החדש כנשיא המו"פ בישראל, יפעל משה להרחבה משמעותית של השקעות מיקרוסופט במו"פ בישראל, יפקח על הקמת מרכז נוסף באזור תל-אביב וישים דגש על הגברת שיתוף הפעולה עם תעשיות ההיי-טק והון-הסיכון בישראל.

המרכזים למחקר ופיתוח של מיקרוסופט בישראל ימלאו תפקיד חשוב יותר ויותר באסטרטגיית המו"פ העולמית שלנו" אמר סטיב באלמר, מנכ"ל חברת מיקרוסופט. "עם ניסיונו הרב בפיתוח מוצרים ובניהול, ועם החזון שלו, משה ליכטמן מתאים באופן יוצא מן הכלל למשימה של קידום מאמצי המו"פ שלנו בישראל ושיתוף הפעולה שלנו עם תעשיית ההיי-טק והון-הסיכון בישראל."

משה ליכטמן עובד בחברת מיקרוסופט מזה 15 שנים, שירת בתפקיד סגן נשיא במטה החברה ואחראי על חטיבת Microsoft TV, שבה הוביל את הפיתוח, השיווק והמכירות של קווי המוצר של מיקרוסופט בתחום הכבלים וה-IPTV, וכן את פריסתם אצל מפעילי הרשתות הגדולים בעולם. לפני שניהל את Microsoft TV, כיהן כסגן נשיא במטה החברה האחראי על עסקי MSN הבינלאומיים של מיקרוסופט. במסגרת תפקידו זה, הוביל את החדירה הרחבה והרווחיות של MSN ב-31 מדינות.

לפני MSN, כיהן משה כנשיא של Softimage, חברה-בת בבעלות מלאה של מיקרוסופט, שם ניהל את הפיתוח והמכירות של כלים מתקדמים ליצירת מדיה דיגיטלית עבור שווקי הסרטים, הווידאו והמדיה האינטראקטיבית. על שמו של משה ליכטמן רשומים 7 פטנטים בארה"ב, ובתחילת דרכו כתב במשותף את "המדריך השלם לשפת C", אחד מספרי התכנות המקוריים הראשונים שפורסמו בישראל. הוא בעל תואר שני במנהל עסקים מ-MIT (ביה"ס לניהול Sloan) וכן תואר בהנדסת מחשבים מהטכניון.

מיקרוסופט הקימה את מרכז המו"פ הראשון שלה בישראל בשנת 1991. מאמצי המו"פ במרכז השוכן בחיפה הביאו לפיתוח מספר טכנולוגיות וחידושים חשובים, אשר נכללו במוצרי הליבה של מיקרוסופט בצד הלקוח ובצד השרת.

"אני נלהב נוכח ההזדמנות להוביל את הרחבת הפעילות הטכנולוגית של מיקרוסופט בישראל. אני מאמין גדול בכישרונות הייחודיים וביצירתיות של המדענים והמהנדסים הישראליים." אמר משה ליכטמן, "מיקרוסופט היא אחת החברות הבודדות בעולם שבהן ניתן לממש פוטנציאל גדול זה ליצירת הערך המרבי עבור צרכנים ועסקים בכל רחבי העולם. אני מצפה בשמחה לשיתוף פעולה עם תעשיית ההיי-טק בישראל, עם דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, ועם אבי נתן, מנכ"ל מרכז המו"פ שלנו בחיפה בחיזוק תפקידה של ישראל כמרכז לחדשנות ולפיתוח מוצרים עבור מיקרוסופט".

דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל: "בביקורו של ביל גייטס לפני כחצי שנה בישראל ובפגישותיו עם רוה"מ לשעבר אריאל שרון ושר האוצר והתמ"ת דאז, אהוד אולמרט ובכירי המשק הוא התרשם מאד מרמת הטכנולוגיה הגבוהה וההון האנושי ואנו שמחים על החלטה זו, שתחזק משמעותית את השילוב של מיקרוסופט בתעשיה ובכלכלה המקומית".

אבי נתן, מנהל מרכז הפיתוח בחיפה מסר: "אני שמח מאוד על ההחלטה של מיקרוסופט להרחיב את פעילותה בארץ ועל ההזדמנות לעבוד עם משה. מיום הקמתו עסק המרכז בחיפה בפיתוח טכנולוגיות ליבה של מיקרוסופט, תוך השקעה בבניית יכולת הנדסית גבוהה. הרחבת היקף הפעילות בישראל תאפשר למיקרוסופט למנף את התשתית האנושית הקיימת, ולייצר הזדמנויות חדשות עבור העובדים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.