פדיון מוקדם לאג"ח האישי של רייפמן - הניב כ-12.5%
כשנה לאחר שגייס כ-60 מיליון דולר בהנפקת "אג"ח אישית", הודיע מייסד ומנכ"ל אמבלייז, אלי רייפמן, כי הוא מממש את זכותו לפירעון מוקדם של מלוא סכום ההלוואה ויתרת הריבית הצבורה.
רייפמן יחזיר ל-33 הגופים המוסדיים והפרטיים, אשר השתתפו בהנפקה, סכום של 67.5 מיליון דולר, המורכבים מבסיס הגיוס (החוב) בגובה של 60 מיליון דולר, וכן מריבית בשיעור של 12.5% שהסתכמה בכ-7.5 מיליון דולר.
כזכור, לפני כשנה השלים רייפמן, בצעד חסר תקדים, הנפקת אג"ח "אישית" בהיקף של 60 מיליון דולר בשוק ההון הישראלי באמצעות בתי ההשקעות מיטב ואייפקס. הנפקת האג"ח נועדה למימון חוזר של חוב רכישת מניות השליטה של רייפמן באמבלייז לפני כשלוש שנים.
לדברי אלי רייפמן: "קיבלתי החלטה להקדים את מועד פירעון האג"ח ואני שמח שהמשקיעים, שנתנו בי אמון, הרוויחו היטב מהשקעתם. זהו הניסיון הראשון שלי בשוק ההון הישראלי ואין ספק שצעד זה הוכתר בהצלחה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
