הסאגה במשפט אסיר לשעבר נגד ידיעות אחרונות
בית משפט המחוזי בתל אביב יפו, בהרכב של שלושה שופטים, דחה ערעור של אסיר על החלטה שלא לאסור פרסום פרטיו האישיים בתביעת לשון הרע שהגיש נגד העיתון ידיעות אחרונות בו פורסמה תמונתו מסב לשולחן בכלא מעשיהו במחיצתו של האסיר אריה דרעי. בית המשפט קובע כי בהתנגשות בין הזכות לפרטיות לבין עיקרון הפומביות נוטה הכף לטובת עיקרון הפומביות.
הרשעתו הפלילית של אדם אינה יכולה להיחשב כעניינו הפרטי, והמידע שפורסם הוא נחלת הכלל ועניינו של הציבור לדעת.
המערער ריצה במהלך שנת 2000, עונש מאסר של כ-5 חודשים, באגף התורני בכלא מעשיהו. המערער הגיש לבית משפט השלום בתל אביב יפו תביעה נגד העיתון ידיעות אחרונות שעניינה תשלום פיצוי של 750,000 ש"ח בגין לשון הרע. לטענתו, בעמודו הראשון של עיתון "ידיעות אחרונות", פורסמה תמונתו, כשהוא מסב לשולחן בחצר כלא מעשיהו, יחד עם עשרה אסירים נוספים וביניהם האסיר אריה דרעי.
התמונה צולמה על ידי צלם העיתון, כאשר האחרון הגיע לגדר הכלא ומשם קרא בשמו של דרעי, וכאשר דרעי ויתר האסירים, שישבו לידו, הפנו את ראשיהם לעבר הקול הקורא – לכדם הצלם בעדשת מצלמתו. המערער טען כי מאסרו וכליאתו הסבו לו ולרעיתו בושה רבה והם הקפידו לשמור את הפרשה בסוד כמוס מפני כל מכריהם ואכן, במשך מרבית תקופת המאסר עלה בידם להסתיר את הדבר. אולם, מאמצים אלו נגדעו עקב הפרסום בעיתון.
בד בבד עם הגשת התביעה האמורה, הוגשה על ידי המערער בקשה להטיל צו איסור פרסום שמו ופרטיו המזהים בתביעה וכן, להטיל צו איסור פרסום של התמונה נשוא התובענה, וזאת לפחות עד למתן פסק דין בתביעה. בית משפט השלום דחה את הבקשה ולפיכך הגיש המערער בקשת רשות ערעור לבית משפט המחוזי בתל אביב יפו. בית המשפט המחוזי, בהרכב של שלושה שופטים החליט מפי כבוד השופטת מיכל רובינשטיין לדחות את הבקשה. בית המשפט קובע כי במסגרת ההליך הפלילי שנוהל כנגד המערער, לא הוטל צו איסור פרסום ולא היתה כל מניעה חוקית לדווח על כל פרט מפרטיו של ההליך.
מכאן, גם הרשעתו הפלילית אינה יכולה להיחשב כעניינו הפרטי. כל עיתונאי זכאי לדווח על הרשעתו של אדם (והמערער בתוכם) ועל המאסר שנגזר עליו". בהלכה הפסוקה נקבע כי עיקרון הפומביות הוא בעל משקל רב יותר מאשר הזכות לפרטיות. עצם ההרשעה יש בה עניין לציבור. לא ניתן לקבוע שצילום אסיר השוהה בבית האסורים מהווה פגיעה בפרטיותו מעבר למתחייב משלילת חירותו.

סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את התכנית שלו להחלת ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון; באבו דאבי הגיבו בחריפות והזהירו: "מהלך חד צדדי זה קו אדום שיערער את ההסכמים"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' העלה היום מחדש את נושא החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון, מהלך אותו הגדיר "צורך ביטחוני והיסטורי". בהצהרה שנשא לצד יו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ, הבהיר סמוטריץ' כי כוונתו היא להחיל את החוק הישראלי על 82% מהשטחים, תוך השארת 18% בלבד בידי הפלסטינים. "מקסימום שטח - מינימום ערבים", לדברי סמוטריץ'.
סמוטריץ' ציין שהמהלך זוכה לתמיכה רחבה בכנסת, כולל בקרב חלק מחברי האופוזיציה. "71 חברי כנסת תמכו בהחלטה, מול חמישה בלבד שהתנגדו", אמר. סמוטריץ' חזר והדגיש כי לדעתו מדובר בצעד שיש לגביו
קונצנזוס לאומי, והוסיף כי הדיון שהוקפא צפוי להתחדש מחר בערב ביוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הוא גם התייחס לאירועי ה-7 באוקטובר ואמר כי "מעט מאוד אנשים עוד חושבים שישראל יכולה להרשות לעצמה להכפיל את עזה פי עשרים ולתת לשטח כזה, ששולט גיאוגרפית
על מרכזי האוכלוסייה, להפוך למדינת טרור". הוא הזכיר את החלטת הכנסת מלפני יותר משנה, שבה נשללה האפשרות להקמת מדינה פלסטינית, וטען כי ריבונות ישראלית היא הדרך להבטיח שמדינה כזו לא תקום.
באמירויות לא נשארו אדישים
זמן קצר לאחר הצהרתו, מסר
גורם רשמי באיחוד האמירויות לסוכנות רויטרס כי כל מהלך ישראלי חד צדדי של סיפוח יהודה ושומרון יהווה מבחינתם "קו אדום". באבו דאבי הזהירו כי מהלך כזה יערער בצורה חמורה את הסכמי אברהם - ההסכמים שנחתמו ב־2020 והובילו לנורמליזציה ביחסים בין המדינות וגם יכול להעמיד
בסכנה הסכמים עתידיים נוספים.
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באמירויות הזכירו כי עצירת תוכניות הסיפוח הייתה אחד התנאים המרכזיים שהובילו לחתימת ההסכם מול ישראל. שר החוץ עבדאללה בן זאיד הדגיש אז בטקס החתימה כי נתניהו "בחר בשלום ועצר את הסיפוח בשטחים הפלסטיניים", והציג זאת כצעד
שסלל את הדרך לנורמליזציה. "אנחנו עדים למגמה שתיצור מסלול טוב יותר למזרח התיכון", אמר אז בן זאיד.