עליות קלות באחד העם: דור אלון מזנקת ב-10%

ת"א 25 עולה ב-0.34%, ת"א 100 מוסיף 0.43%. ריטליקס מזנקת ב-4.2%, ליפמן יורדת ב-2.5% בעקבות הרכישה של וריפון. אפריקה ממשיכה במומנטום החיובי ועולה בכ-3.37%
אסף מליחי |

אוירת החג שבפתח והמגמה החיובית שאיתה חתמה הבורסה התל אביבית אתמול, מובילים את המדדים באחד העם לעליות שערים עם פתיחת המסחר ששומרים על יציבות, עם נטייה לעליות שערים קלות.

מדד ת"א 25 עולה ב-0.34% לרמת 845.18 נקודות, מדד ת"א 100 מוסיף 0.41% ל-869.15 נקודות, מדד התל טק יורד ב-0.59% לרמת 410.34 נקודות, מדד הבנקים יורד קלות ב-0.05%, ומדד הנדל"ן עולה 2.34%. מחזור המסחר מסתכם בשעה זו ב-550 מיליון שקל.

המשקיעים ממתנינים לפתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, לאחר שביום ו' סגרו הבורסות המרכזיות שם בירידות, שמחקו את רוב העלייה של ימי השבוע האחרון הקודמים.

עוד בהשפעות על השוק - נזכיר כי בסוף השבוע, לאחר חיסול שורה של פעילי ארגוני טרור בשטחים על ידי צה"ל, הועלתה הכוננת בכל רחבי הארץ מחשש לפיגועים סביב החג הקרב. אתמול פורסמה הודעת הרגעה של חלק מהארגונים - לפיה, הם עומדים להיכנס לתקופת הקפאה של הירי והפיגועים נגד ישראל, לשם הורדת מפלס הלחץ של צה"ל על השטחים.

מניות בולטות

הסיפור החם של הבוקר, מגיע מחברת ליפמן שבבעלות מבטח שמיר. ליפמן הודיעה הבוקר, כי היא נרכשה על ידי חברת וריפון האמריקנית, לפי שווי של 793 מיליון דולר בהתבסס על מחיר של 29 דולר למניה ואשר שווה למחיר המניה כיום בשוק. מניות ליפמן נסחרות בירידה של 2.5% ומניות מבטח שמיר המחזיקה בכ-13% בליפמן, עולות ב-1.8%.

הבנקים ממשיכים לרכז את עיקר תשומת הלב באחד העם. אתמול פורסמם, כי מאז אוקטובר 2005 איבדו קרנת הנאמנות הבנקאיות 11.1 מיליארד שקל - שהוסתו לאיזורי השקעה אחרים בשוק, בהם כמובן, קרנות של גופים פרטיים. שוק הקרנות כולו רשם ירידה של 828 מיליון שקל בנכסים בו בחודש מארס לבדו. מניות הפועלים ולאומי יהיו הבולטות באלה שעשויות להיפגע מהידיעות, כמי שמנהלות את הפעילות הבולטת ביותר בשוק זה. הפרסום מגלה, כי קרנות הבנקים איבדו בחודש שעבר 2 מיליארד שקל.

הפועלים יורדת ב-0.58%, לאומי משילה 0.46%, מזרחי-טפחות עולה ב-1.36%, הבינלאומי מוסיפה ב-1.9%. מנגד, דיסקונט עולהקלות ב-0.19%.

מניות גרנית יורדות ב-1.07% ומניות דור אלון ממשיכות בממונטום החיובי של תום המסחר אתמול ומזנקות ב-10%. ברקע, המיזוג שאושר אתמול בין דור-אלון של דודי ויסמן, לבין סונול הנשלטת על ידי משפחת בורוביץ'. המיזוג ייצור ענק בתחום עם 330 תחנות תדלוק וכוח קניה בלתי נלאה. הבוקר מפרסם "מעריב", כי המיזוג ההולך ותמממש, יביא לגל מיזוגים שצפוי לאור הכוח הרב שתצבור קבוצתו של ויסמן בשוק. ההערכה הינה כעת, שהמיזוג הבא יהיה של פז או דלק עם החברה הקטנה בשוק - טן, של אליעזר פישמן.

מנייתה של מפעילת הפורטל וואלה ואחת מבעלותיה בזק עשויות להגיב לידיעה, כי בזק בוחנת את מכירת חלקה בוואלה בתקופה הקרובה. בזק מחזיקה בשירשור ב-44% ממניוח מפעילת הפורטל האינטרנטי הגדול בישראל - בשותפות עם קבוצת שוקן-הארץ. הערכות שונות בשוק מדברות על כך, שייתכן ובסוף התהליך יבחרו בעליה החדשים של בזק להשתלט על וואלה במקום למכור אותה. מניות בזק עולות ב-0.76%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.