קיסריה - דוח רבעון 1 לשנת 2005

עו"ד לילך דניאל |

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIבחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AI

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?  

מנדי הניג |

דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.

טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול. 

למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה. 

התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל. 

יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.

כטבמ
צילום: תעשייה אווירית
ניתוח

נאטו מול איום הכטבמים והטכנולוגיה הישראלית שעשויה לשנות את התמונה

רפאל ואלביט מערכות נמצאות לקראת הזדמנות עסקית גדולה - ניתוח

רן קידר |

איום הרחפנים והכטבמים הפך בשנים האחרונות לאחד מכאבי הראש המרכזיים של צבאות המערב. מדובר בכלי זול יחסית, רחפן שמחירו נע סביב מאות עד אלפי דולרים, שיכול לשאת מצלמה, רימון או מטען נפץ קטן, ולבצע חדירות למרחבים רגישים. מנגד, המערב מיירט אותם לרוב באמצעות טילים שעולים מאות אלפי דולרים כל אחד, מה שיוצר פער מטורף בין עלות התקפה לעלות הגנה. המשוואה הזו נכונה גם כשהתוקף הוא כטב"מ, יקר יותר מרחפן ועדיין - ההגנה עולה פי כמה יותר. ישראל שסבלה מהפער הכלכלי הזה פיתחה בשנים האחרונות יכולות לייזר הגנתיות שמצליחות בעלות נמוכה מאוד להגן ולחסל איומים. נאטו שבחודש האחרון רחפנים, כטבמים ומטוסי קרב רוסיים חודרים ומשבשים פעילות אזרחית במדינותיה, מבינה כעת את גודל האיום וגודל העלות. 

מארק רוטה, המזכיר הכללי של נאטו, אמר: "אי אפשר להמשיך ליירט רחפנים זולים כל־כך באמצעות טילים יקרים כל־כך. אנחנו חייבים פתרון אחר". הפער הזה בין עלות התקפה לעלות ההגנה יוצר בעיה אסטרטגית מהותית, שמאיימת לא רק על התקציבים הצבאיים אלא גם על יכולת ההרתעה עצמה. אם היריב יכול לשלוח מאה רחפנים זולים, והמערב יצטרך להשקיע עשרות רבות של מיליוני דולרים כדי ליירט אותם, הרי שזה משחק חד־צדדי שבו הצד המתקיף מחזיק ביתרון ענק. המציאות הזו מתחדדת במיוחד על רקע הלקחים מהמלחמה באוקראינה, שבה רוסיה משתמשת ברחפנים איראניים זולים כדי לפגוע בתשתיות אוקראיניות, בעוד הגנה מפניהם דורשת משאבים עצומים שלא תמיד זמינים. 

כאן נכנסות רפאל ואלביט מערכות לתמונה עם טכנולוגיה חדשנית ומתפתחת שמתחילה לעניין ברצינות את נאטו ואת הצבאות הגדולים בעולם - מערכות לייזר מתקדמות שמבטיחות לשנות את כללי המשחק לחלוטין.

מכיפת ברזל לכיפת לייזר: המהפכה הטכנולוגיה הבאה

מערכת "כיפת ברזל" הישראלית כבר הפכה לשם דבר בעולם הצבאי והמדיני, והיא מוכרת כאחת ממערכות ההגנה האווירית המתקדמות והיעילות ביותר שפותחו אי פעם. המערכת מצליחה ליירט טילים, רקטות ופצמרים באמצעות טילים מיירטים מתוחכמים, עם שיעור הצלחה מרשים של מעל 95%. אלא שגם כאן, העלות איננה פשוטה ומהווה אתגר לא מבוטל: טיל מיירט של כיפת ברזל עולה עשרות אלפי דולרים לירוט, בעוד רקטת קסאם אחת זולה בהרבה. מכאן צמחה המוטיבציה לפתח דור חדש של מערכות הגנה שיהיו לא רק יעילות אלא גם חסכוניות בטווח הארוך.


מערכת אור איתן - כל מה שצריך לדעת


הדור הבא של ההגנה האווירית מתבסס על עקרון מהפכני: אנרגיה מונחית לייזר רב עוצמה שמסוגל לנטרל איומים במהירות האור ובעלות זניחה. מערכות הלייזר החדשות, שפותחו בשיתוף מתקדם בין חברת רפאל ומשרד הביטחון הישראלי וגם על ידי אלביט מערכות עם המומחיות שלה בתחום הלייזר, מסוגלות ליירט רחפנים, כטבמים, פצצות מרגמה ואף רקטות קצרות-טווח, בעלות ירי זניחה כמעט שמהווה שבר קטן מעלות הטילים המיירטים המסורתיים. "הקליע" במקרה הזה הוא קרן אור ממוקדת ורבת עוצמה, שעלותה היא בעיקר עלות החשמל בלבד, כמה דולרים בודדים לכל ירי, לעומת עשרות אלפי דולרים למיירט מסורתי.