עסקת רכש של 17 מיליארד ד' מתגבשת בענף התרופות?
מוקדם יותר היום דווח כי חברת הפרמצבטיקה הגדולה Merck KGaA הציעה לרכוש את חברת Schering הגרמנית תמורת סכום כולל של 17.4 מיליארד דולר. Merck KGaA אינה קשורה ליצרנית התרופות האמריקנית Merck & Co. בתגובה ראשונית להצעת הרכש אמרה הנהלת Schering כי ההצעה אינה הולמת ומעניקה לחברה שווי שוק נמוך מדי. מנכ"ל Merck KGaA אמר כי, אם תתרחש, תעניק עסקת הרכש לחברה הממוזגת יתרונות תחרותיים בקנה מידה עולמי. סך המכירות השנתיות של החברה הממוזגת יעמוד על סדרי גודל של 13.3 מיליארד דולר.
Merck KGaA הינה יצרנית התרופות הגנריות השלישית בגודלה בגרמניה. מיזוג עם Schering יהפוך את החברה ליצרנית התרופות השנייה בגודלה בגרמניה, אחרי הענקית Bayer.
מיזוג בין שתי החברות, לדברי Merck KGaA יחסוך לחברות הוצאות של 595 מיליון דולר עד סוף שנת 2009. ללא החסכון בעלויות יעלה המיזוג את הרווח פרופורמה של החברה בכ-10%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
