ניתוח טכני: הזהב - מכה את המשקיעים בסנוורים

"כיוונו של הזהב כלפי מעלה וסביר להניח שמהלך השנה הנוכחית נביט מלמעלה על רמת 575 דולר לאונקיה", כך מעריך המנתח הטכני של Bizportal, אייל גורביץ והוא מסביר
אייל גורביץ |

הפעם האחרונה בה ניתחתי את מחיר הזהב הייתה בתחילת 2006. היה זה אחרי חודשים לא מעטים של הערכות ולפיהן צפוי מחירה של המתכת להמשיך ולהתחזק. משקיעים שניתבו חלק מכספם להשקעה בזהב ראו ברכה כאשר המתכת סירבה להיעצר וההערכות סביבה היו אופטימיות עד גבה גליות. לפני ימים מספר העפיל הזהב למחיר של 575 דולר לאונקיה אך החל להיחלש מנקודה זו. ואולי זו הנקודה לבדוק שוב את הנעשה.

המגמה הראשית

המתכת ששימשה בימים עברו כמתכת מפלט בעיתות של סערות פוליטיות או כלכליות, ידעה ימים יפים בעבר כאשר בתחילת 1980 שולמו יותר מ-800 דולרים עבור אונקיה בודדת. אלא שמאז הועם זוהרה, בנקים מרכזיים ניפו את הזהב ממרתפיהם, סוחרים נפטרו מאחזקותיהם ומחירה של המתכת לא רק שהלך וירד אלא שהיא חדלה לשמש כמפלט. במהלך מגמת הירידות ארוכת הטווח רשם מחיר האונקיה ירידה הדרגתית עד לשפל של 252 דולר לאונקיה במהלך 1999.

מאז אפריל 2001 הזהב מצוי בעלייה מתמדת, שקטה, ועוצמתו ההולכת ומתגברת שהייתה ידועה רק למעטים הפכה ברבות החודשים האחרונים לנחלת הכלל. אגב, במאמר מוסגר מחירו של הסוכר האמיר בשנה האחרונה בכ-100%. אבל זה כבר לסרט אחר.

המגמה המשנית

כמעט בלי משים שובר מחירה של אונקיה חדשות לבקרים רמות התנגדות. רמת ההתנגדות אחרונה שנשברה מעלה שכנה במחיר של 540 דולר לאונקיה כאשר מבנה המחירים בטווח הבינוני המייצג את המגמה המשנית מורה בבירור על מגמת עלייה.

שתי המגמות המרכזיות, היינו הראשית והמשנית המצויות בכיוון זהה אמורות להוות כוח לא מבוטל שידחוף את מחירו של הזהב מעלה. כלומר, הנחת העבודה הבסיסית גורסת שכיוונו של הזהב מעלה וכי רמת 575 דולר לאונקיה לא הייתה בבחינת השיא האחרון.

המגמה המינורית

האתנחתא של הימים האחרונים שייכת למגמה המינורית. זו המבטאת את המרכיב הרגשי של השוק ואיזור המחייה שלה נע בין שבוע לחודשיים פחות או יותר. כאן יש גם יש סימני חולשה המעלים את הסבירות ולפיה צפוי הזהב להיחלש. אלא שחולשה נקודתית זו אינה אמורה להיות משמעותית או כזאת שיכולה להשאיר חותם בקרב המשקיעים. היא אינה אמורה להיות שונה מכל תיקון טכני שפקד את הזהב במהלך החודשים האחרונים.

רמות תמיכה

שתי רמות תמיכה מחכות מתחת למחיר הנוכחי. הראשונה והמשמעותית פחות במחיר של 540 דולר לאונקיה, והשנייה במחיר של 490 דולר לאונקיה. גם אם קשה להעריך במדויק היכן יסתיים התיקון הטכני הנוכחי, הרי שסביר להניח שהוא יסתיים לכל המאוחר בטווח הרמות בהן נקבתי ויתכן שלא יגיע לשם מעולם.

סיכום

כיוונו של הזהב כלפי מעלה וסביר להניח שמהלך השנה הנוכחית נביט מלמעלה על רמת 575 דולר לאונקיה. כפי שכתבתי בסיומה של הסקירה הקודמת, הרי שסביר להניח שבמהלך מגמת העלייה יתפתחו תיקונים טכניים בסדר גודל כזה או אחר. תיקונים אלו, דוגמת זה שיצא לדרך לפני ימים מספר אינם אמורים להפריע את מיאוצו של הזהב לרמות בהן הנצנוץ שלו יראה למרחוק.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".