שלילת פיצויי פיטורים מעובד המועל באמון מעבידו

בית הדין האזורי לעבודה שלל פיצויי פיטורים מעובדת שפעלה תוך ניגוד עניינים בינה לבין מעבידה.
עו"ד לילך דניאל |

ע"ב 7697/02 מייזר (ביבליוביץ) תמר נ. צ'ק פוינט טכנולוגיות, ניתן ביום 23.11.2005.

עובדות

תמר הועסקה על ידי צ'ק פוינט טכנולוגיות (להלן – החברה) בתפקיד, במסגרתו עסקה במתן שירותים, סיוע וייעוץ שוטף בתחום יחסי הציבור והפרסום של החברה.

בהסכם עבודה שנחתם בין הצדדים התחייבה תמר, להודיע לחברה על כל עניין או נושא אשר לגביהם יש לה עניין אישי העלול ליצור ניגוד עניינים עם תפקידה בחברה וכן, לא לקבל טובות הנאה מצד שלישי כלשהו עקב עבודתה בחברה או בקשר לעבודתה זו.

בן זוגה של תמר, מר ביבליוביץ, הינו בעל מניות ומנהל בחברה העוסקת, בין היתר, בעיצוב ובניית אתרים באינטרנט וכן, בהפקת סרטי פרסומת ותדמית (להלן - בי.טי.אפ).

במהלך חודש מרס 2002 התבקשה תמר על ידי סמנכ"לית השיווק של החברה, לסייע בהפקת סרט תדמית קצר עבור החברה. תמר פנתה לחברת בי.טי.אפ ולשתי חברות נוספות, בבקשה להציע הצעות ביחס להפקת סרט התדמית אך בסופו של דבר, ועל יסוד המלצתה של תמר, החליטה החברה לקבל את הצעתה של בי.טי.אפ כמפיקה של סרט התדמית.

יצוין כי, לאורך כל התהליך, תמר לא טרחה לידע את סמנכ"לית השיווק על קשריה האישיים עם מר ביבליוביץ.

בנוסף, משהסרט שהופק על ידי בי.טי.אפ לא סיפק את החברה, נתגלעה מחלוקת עסקית בדבר התשלום לבי.טי.אפ. לטענת החברה, תמר הוסיפה חטא על פשע בכך שניסתה לפעול למען בי.טי.אפ בכל הנוגע לקבלת מלוא התמורה בגין העיסקה וזאת, אף שעה שנקלעה למצב של ניגוד עניינים בין נאמנותה לחברה לבין קשריה המשפחתיים עם מר ביבליוביץ ועם בי.טי.אפ, לאור המחלוקת העיסקית שבין החברות.

תמר פוטרה מעבודתה לאלתר, ללא קבלת הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים, מכאן התביעה.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו פסק

האפשרות של שלילת פיצויי פיטורים (בחלקם או במלואם) בנסיבות המתאימות ואופן יישומה הוסדרה בסעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963.

בבוא בית הדין להכריע בשאלה האם ובאיזו מידה יש להפעיל את הסנקציה של שלילת פיצויי פיטורים, עליו לשקול שיקולים כגון: מידת חומרתם של המעשים בגינם פוטר העובד, היקף הנזק שנגרם למעביד (או שהעובד התכוון לגרום למעביד), תפקידו של העובד ומידת האמון הנגזרת הימנו, משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו הפסולים, השפעת המעשים הללו על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה, האופן בו ביצע העובד את עבודתו בדרך כלל ומשך תקופת עבודתו.

בנוסף, נראה כי בבוא בית הדין להכריע בשאלה האם ובאיזו מידה יש להפעיל את הסנקציה של שלילת הפיצויים, הרי שעליו לשקול גם את נסיבותיו האישיות של העובד.

במקרה דנן, נראה כי נסיבותיו של המקרה הנ"ל אכן מצדיקות את שלילתם של פיצויי הפיטורים במלואם. התנהלותה של תמר אכן מבטאת מעילה קשה באמון הרב שניתן בה על ידי החברה. מעילה זו התבטאה בכך שתמר פנתה מלכתחילה או היתה שותפה לפניה לחברת בי.טי.אפ, זאת שעה שהיא הייתה אמורה להימנע מראש מפניה שכזו ובמיוחד במסגרת פרוייקט שהיא אחראית במידה רבה לביצועו.

בפנייתה לחברת בי.טי.אפ תמר גם ניצלה את מעמדה ואת תפקידה בחברה על מנת לזכות בעקיפין בטובת הנאה כלכלית אישית. לא זו אף זו, אלא שתמר אף הסתירה את זיקתה המשפחתית ההדוקה לבעליה של חברת בי.טי.אפ מפני הממונה עליה לעניין סרט התדמית וכן, ניסתה להשפיע ואף השפיעה בפועל על החלטתה של סמנכ"לית השיווק של החברה בעניין זה.

מעבר לכך, תמר שבה וחזרה על המעשה הטומן בחובו מעילה באמון, בכך שניסתה להשפיע על גורמים שונים בחברה לשלם לבי.טי.אפ את מלוא סכום העיסקה וזאת, תוך שהיא מעדיפה באופן ברור את האינטרס הכלכלי שלה ושל בן זוגה על פני אינטרס החברה.

חומרת מעשיה של תמר מקבלת משנה תוקף בשים לב למידת האמון הרב ממנה נהנתה ואשר אותו למעשה הפרה, כל זאת שעה שהיא התחייבה בהסכם העבודה באופן מפורש להודיע לחברה על כל מצב אפשרי של ניגוד עניינים וכן, להימנע מקבלת טובות הנאה לאור תפקידה.

תמר, אשר פוטרה בנסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים, אף אינה זכאית לתשלום דמי הודעה מוקדמת. יחד עם זאת, אין הצדקה שבדין לאי שחרור הכספים הצבורים בקופת הגמל על שמה, כספים אשר הופקדו על חשבון תגמולים.

סוף דבר - התביעה נדחתה ברובה. תמר תישא בתשלום הוצאות משפט בסך כולל של 3,500 ₪.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.