ע"ב 7697/02 מייזר (ביבליוביץ) תמר נ. צ'ק פוינט טכנולוגיות, ניתן ביום 23.11.2005.

עובדות

תמר הועסקה על ידי צ'ק פוינט טכנולוגיות (להלן – החברה) בתפקיד, במסגרתו עסקה במתן שירותים, סיוע וייעוץ שוטף בתחום יחסי הציבור והפרסום של החברה.

בהסכם עבודה שנחתם בין הצדדים התחייבה תמר, להודיע לחברה על כל עניין או נושא אשר לגביהם יש לה עניין אישי העלול ליצור ניגוד עניינים עם תפקידה בחברה וכן, לא לקבל טובות הנאה מצד שלישי כלשהו עקב עבודתה בחברה או בקשר לעבודתה זו.

בן זוגה של תמר, מר ביבליוביץ, הינו בעל מניות ומנהל בחברה העוסקת, בין היתר, בעיצוב ובניית אתרים באינטרנט וכן, בהפקת סרטי פרסומת ותדמית (להלן - בי.טי.אפ).

במהלך חודש מרס 2002 התבקשה תמר על ידי סמנכ"לית השיווק של החברה, לסייע בהפקת סרט תדמית קצר עבור החברה. תמר פנתה לחברת בי.טי.אפ ולשתי חברות נוספות, בבקשה להציע הצעות ביחס להפקת סרט התדמית אך בסופו של דבר, ועל יסוד המלצתה של תמר, החליטה החברה לקבל את הצעתה של בי.טי.אפ כמפיקה של סרט התדמית.

יצוין כי, לאורך כל התהליך, תמר לא טרחה לידע את סמנכ"לית השיווק על קשריה האישיים עם מר ביבליוביץ.

בנוסף, משהסרט שהופק על ידי בי.טי.אפ לא סיפק את החברה, נתגלעה מחלוקת עסקית בדבר התשלום לבי.טי.אפ. לטענת החברה, תמר הוסיפה חטא על פשע בכך שניסתה לפעול למען בי.טי.אפ בכל הנוגע לקבלת מלוא התמורה בגין העיסקה וזאת, אף שעה שנקלעה למצב של ניגוד עניינים בין נאמנותה לחברה לבין קשריה המשפחתיים עם מר ביבליוביץ ועם בי.טי.אפ, לאור המחלוקת העיסקית שבין החברות.

תמר פוטרה מעבודתה לאלתר, ללא קבלת הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים, מכאן התביעה.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו פסק

האפשרות של שלילת פיצויי פיטורים (בחלקם או במלואם) בנסיבות המתאימות ואופן יישומה הוסדרה בסעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963.

בבוא בית הדין להכריע בשאלה האם ובאיזו מידה יש להפעיל את הסנקציה של שלילת פיצויי פיטורים, עליו לשקול שיקולים כגון: מידת חומרתם של המעשים בגינם פוטר העובד, היקף הנזק שנגרם למעביד (או שהעובד התכוון לגרום למעביד), תפקידו של העובד ומידת האמון הנגזרת הימנו, משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו הפסולים, השפעת המעשים הללו על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה, האופן בו ביצע העובד את עבודתו בדרך כלל ומשך תקופת עבודתו.

בנוסף, נראה כי בבוא בית הדין להכריע בשאלה האם ובאיזו מידה יש להפעיל את הסנקציה של שלילת הפיצויים, הרי שעליו לשקול גם את נסיבותיו האישיות של העובד.

במקרה דנן, נראה כי נסיבותיו של המקרה הנ"ל אכן מצדיקות את שלילתם של פיצויי הפיטורים במלואם. התנהלותה של תמר אכן מבטאת מעילה קשה באמון הרב שניתן בה על ידי החברה. מעילה זו התבטאה בכך שתמר פנתה מלכתחילה או היתה שותפה לפניה לחברת בי.טי.אפ, זאת שעה שהיא הייתה אמורה להימנע מראש מפניה שכזו ובמיוחד במסגרת פרוייקט שהיא אחראית במידה רבה לביצועו.

בפנייתה לחברת בי.טי.אפ תמר גם ניצלה את מעמדה ואת תפקידה בחברה על מנת לזכות בעקיפין בטובת הנאה כלכלית אישית. לא זו אף זו, אלא שתמר אף הסתירה את זיקתה המשפחתית ההדוקה לבעליה של חברת בי.טי.אפ מפני הממונה עליה לעניין סרט התדמית וכן, ניסתה להשפיע ואף השפיעה בפועל על החלטתה של סמנכ"לית השיווק של החברה בעניין זה.

מעבר לכך, תמר שבה וחזרה על המעשה הטומן בחובו מעילה באמון, בכך שניסתה להשפיע על גורמים שונים בחברה לשלם לבי.טי.אפ את מלוא סכום העיסקה וזאת, תוך שהיא מעדיפה באופן ברור את האינטרס הכלכלי שלה ושל בן זוגה על פני אינטרס החברה.

חומרת מעשיה של תמר מקבלת משנה תוקף בשים לב למידת האמון הרב ממנה נהנתה ואשר אותו למעשה הפרה, כל זאת שעה שהיא התחייבה בהסכם העבודה באופן מפורש להודיע לחברה על כל מצב אפשרי של ניגוד עניינים וכן, להימנע מקבלת טובות הנאה לאור תפקידה.

תמר, אשר פוטרה בנסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים, אף אינה זכאית לתשלום דמי הודעה מוקדמת. יחד עם זאת, אין הצדקה שבדין לאי שחרור הכספים הצבורים בקופת הגמל על שמה, כספים אשר הופקדו על חשבון תגמולים.

סוף דבר - התביעה נדחתה ברובה. תמר תישא בתשלום הוצאות משפט בסך כולל של 3,500 ₪.