על בד - שנה חלומית, אבל רבעון רביעי צפוי; המניה מתממשת
החברה שנהנתה מעליות בהקיפי המכירות בעקבות הקורונה מדווחת על מעבר לרווח נקי של 12 מיליון שקל; הרווח הגולמי טיפס בכ-90.7% והסתכם בכ-111 מיליון שקל, לצד רווח תפעולי של כ-34 מיליון שקל
חברת על בד 16.11% העוסקת בייצור ושיווק מטליות לחות, ובדים לא ארוגים, מסכמת שנה חלומית, עם עלייה של כ-18% בהכנסות, לצד רווח נקי של כ-12 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2020. בשנה האחרונה זינקה מניית החברה בכ-445% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-911 מיליון שקל.
הכנסות החברה ברבעון הרביעי של 2020 עמדו על כ-390.6 מיליון שקל, עלייה של כ-17.8% בהשוואה לכ-331.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה, מדווחת החברה על רווח נקי של כ-11.8 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-43 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הגולמי טיפס בכ-90.7% והסתכם בכ-111.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-58.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח התפעולי (לאחר הוצאות אחרות) עמד על כ-34.2 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-33 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2019.
דן מסיקה מנכ"ל החברה: "המיצוב העסקי והתחרותי הגבוה של על בד, כאחת היצרניות הגדולות בעולם בתחום ייצור מגבונים למותגים פרטיים ומותגים בינלאומיים, אפשר לנו לבצע את כל ההתאמות הנדרשות ב-2020 לנוכח מגפת הקורונה ולהביא למקסימום את יכולת העמידה של החברה בביקושים הגבוהים שחווינו. לצד פעילות מערכי השירות והאספקה שלנו שחיזקו מאוד את מעמדנו אל מול לקוחותינו הגדולים, אנו מזהים כי השפעות הקורונה על היקפי הצריכה של מגבונים ומוצרי חיטוי תימשכנה וכי מדובר בשינוי התנהגותי ותרבותי עמוק. לאור זאת, הודענו על תוספת השקעות בסך15 מיליון יורו באתרי החברה בישראל, אירופה וארה"ב למטרת הרחבת יכולות הייצור בתחום המגבונים."
- 3.רוני 22/03/2021 15:31הגב לתגובה זועל בד נכנסת ל-2021 עם יתרונות תחרותיים משמעותיים, מעמד חזק ויציב אל מול הלקוחות, ואיתנות פיננסית שתבטיח את יכולת החברה להמשיך את תנופת העשייה.
- 2.דויד 21/03/2021 13:30הגב לתגובה זואם התוצאות כל כך טובות אז למה היא יורדת . מה מתרחש מתחת לשטח ??
- פוקסי 21/03/2021 15:38הגב לתגובה זויודעים הקורונה בדרכה מטה. לכן יקנו פחות מגבונים.
- נחום 21/03/2021 15:49כנראה מאותה סיבה. מימוש כי יודעים שזהו, ושנתראה עם על בד רק במגיפה הבאה...
- 1.דויד 21/03/2021 13:29הגב לתגובה זואם התוצאות כל כך טובות אז למה היא יורדת . מה מתרחש מתחת לשטח ??
- הקורא בדוחות 21/03/2021 16:37הגב לתגובה זוהרווח הנקי היה 11 מיליון לעומת 22-42 ברבעונים הקודמים, אבל זו טעות של מי שלא קורא דוחות, המכירות היו דומות לרבעוני שיא הקורונה והרווח הושפע מהפסד מפעילות מופסקת 3 מיליון ש"ח, הפחתת רכוש אחר בסך 24 מיליון ש"ח והשפעת שחיקת שע"ח $ על סעיף המימון בסך 5 מיליון ש"ח. כלומר למעשה הרווח היה אמור להיות הרבה יותר גבוה.
3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית ארית תעשיות -3.82% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
זהב וכסףזהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה
הזהב זהב 1.79% והכסף כסף 1.21% מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.
במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.
הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור
הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.
הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.
- הזהב בדרך לשיא היסטורי, הפלטינה מזנקת: שוק המתכות מגיב לריבית ולמתיחות הגלובלית
- מחיר הכסף חצה את רף 60 הדולר לאונקיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״
במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.
