מגדל רעוע: ניר גלעד תובע את הדירקטוריון בשל פיטוריו
מנכ"ל חברת מגדל היוצא, ניר גלעד, הודיע היום לדירקטוריון החברה כי פיטוריו, שעליהם הוחלט לפני שבוע וחצי אינם חוקיים ובכוונתו לתבוע את הדירקטוריון אם לא יהפכו את ההחלטה. גורמים המעורים בסכסוך המתוקשר בין אליהו לגלעד, טוענים שהסכסוך החל בגלל המנכ"ל, גלעד.
הבלאגן במגדל חגג מאז מינויו של גלעד לתפקיד, כשאליהו נתפס כמי שמנסה להתערב בבוטות בחברה שבה הוא שולט, למרות האיסור המפורש לזה בחוק. בצד של אליהו טוענים כי גלעד ניסה לשנות את הרכב הדירקטוריון כדי לדחוק את רגליו של אליהו.
לפני מספר חודשים הודיע הממונה על רשות שוק ההון והביטוח משה ברקת לאליהו, כי עליו לבחור בין תפקידו כיו"ר מגדל אחזקות, לבין תפקידו בדירקטוריון חברת הבת מגדל ביטוח. לפני שבוע וחצי דווח שאליהו צפוי לסיים את תפקידו בחברת הבת מגדל ביטוח וגם מנכ"ל החברה ניר גלעד צפוי לסיים את תפקידו – כמה שנראה כעסקת חבילה שאמורה לנקות את האורוות ולהחזיר את אמון המשקיעים, העובדים והרגולטורים.
לפי ההודעה שנשלחה לבורסה, לטענת גלעד ההחלטה של הדירקטוריון "מנוגדת לחוק, לרעת מגדל ביטוח ויש בה הפרה בוטה של הסכם ההעסקה של גלעד ולכן אין בכוונתו להשלים עמה וינקוט בכל הצעדים לרבות נקיטת הליכים משפטיים כדי לבטל את ההחלטה", נכתב.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, לא ברור כמה שיניים יש לכזו דרישה, אם הדירקטוריון קיבל את ההחלטה ברוב קולות ומתוך אינטרס ברור של החברה. גורמים בחברה, המעורים בפרטים ולא מזוהים עם אף אחד מהצדדים, אמרו שלמרות ההצטיירות כאילו אליהו הוא "האיש הרע" בסיפור, כנראה שזו הייתה טעות מצדו להעסיק את גלעד.
- 9.יוסי 27/10/2020 17:17הגב לתגובה זוניר גלעד נהג בשיא החזירות כלפי העובדים בכל תפקיד שכיהן. המאפיה שלו דאגה לו תמיד
- 8.מתי יגיע לסיפוקו החזיר המטונף מזה ? (ל"ת)רובספייר 25/10/2020 17:59הגב לתגובה זו
- 7.איפה שניר גלעד דורך לא צומח עשב, כישלון (ל"ת)אריה 25/10/2020 17:46הגב לתגובה זו
- 6.זוהר 25/10/2020 17:42הגב לתגובה זואין ספק שגלעד מממש את החלום שלי.
- 5.מנכל מדופלם בכיל וגם שם קיבל מעופר פיצוי שמן לא בר 25/10/2020 16:52הגב לתגובה זומנכל מדופלם בכיל וגם שם קיבל מעופר פיצוי שמן לא ברור מי בחר בו למגדל אבל ברור שיצא גם כאן עם פיצוי שמן. סהכ מגיע לו יודע היכן ללחוץ
- 4.מנכל מדופלם בכיל וגם שם קיבל מעופר פיצוי שמן לא בר 25/10/2020 16:52הגב לתגובה זומנכל מדופלם בכיל וגם שם קיבל מעופר פיצוי שמן לא ברור מי בחר בו למגדל אבל ברור שיצא גם כאן עם פיצוי שמן. סהכ מגיע לו יודע היכן ללחוץ
- 3.מולטי מיליונר בתור שכיר וזה אינו מספק אותו. (ל"ת)שמילו 25/10/2020 16:05הגב לתגובה זו
- 2.ניר גילעד , רודף בצע חצוף (ל"ת)רן 25/10/2020 15:59הגב לתגובה זו
- 1.יאיר 25/10/2020 15:53הגב לתגובה זוהוא מהאנשים שאם הוא לא תובע נדמה לו שהוא שכח משהו .
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
