איך נתנו לה כסף!? אז הנה השיטות של המובטלת ששכנעה אנשים להשקיע דרכה בבורסה - 4 דוגמאות שחובה לראות

פרקליטות מחוז חיפה  הגישה היום לבית המשפט השלום בעיר כתב אישום נגד  אבישג חוגי (בת 38, לשעבר תושבת נהריה) אשר הוסגרה מצרפת לישראל בשבוע שעבר  בגין עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה ועבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון. 

מכתב האישום עולה כי בין החודשים מארס 2010 ועד דצמבר 2011 פנתה הנאשמת למשקיעים פוטנציאליים, והציעה להם להשקיע עבורם כספים בבורסה. הנאשמת הציגה עצמה בכזב כיועצת השקעות העובדת בחברת השקעות והבטיחה להשקיע באמצעות החברה את כספם, עם סיכון להפסד שנע בין 2%-5% מגובה הקרן. בתקופה הרלוונטית  הייתה הנאשמת מובטלת, ולא היו לה הכנסות לחשבונות הבנק שלה ממקור עבודה כלשהו, למעט העברות הכספים שבוצעו ע"י המשקיעים. כמו כן, לא היה לנאשמת רישיון לעסוק בייעוץ, שיווק או ניהול תיקים על פי החוק  והיא מעולם לא עמדה בתנאי הסף לקבלת הרישיון כאמור.

הנאשמת התחייבה בפני המתלוננים להשקיע את הכספים בהנפקות של סחורות, תעודות סל וניירות ערך זרים. להבטחת ההשקעות התחייבה הנאשמת להעביר למתלוננים ערבות בנקאית ו-או צ'ק ביטחון. הנאשמת לא סיפקה ערבות בנקאית, והעבירה למרבית המתלוננים צ'ק ביטחון מחשבונותיה הפרטיים. הנאשמת מסרה למתלוננים בכזב כי ההעברה נעשית לחשבונותיה הפרטיים על מנת לזכות אותם בהטבה הניתנת לעובדי החברה בה היא עובדת. כמו כן, חתמה הנאשמת על הסכמי השקעה עם חלק מהמתלוננים.

לאחר שהכספים הועברו לחשבונותיה של הנאשמת, למטרת השקעתם בהתאם להתחייבויותיה ובהתאם להסכמים, ערבבה הנאשמת את כספי המתלוננים עם כספיה הפרטיים ועם כספי משקיעים אחרים, השקיעה את הכספים באפיקי השקעה מסוכנים, שאינם אפיקי ההשקעה אליהם התחייבה במסגרת מצג השווא שהציגה למתלוננים, והחלה לשלוח בהם יד במרמה ולשימושה הפרטי.

• יועץ השקעות התאבד אחרי שפוטר בחשד להונאה שביצע - אשתו מעוניינת בפיצויים מביטוח לאומי
• המלצת הוועדה: סוכן ביטוח כבר לא יוכל לשווק לכם קופת גמל ופוליסת חיסכון

הנאשמת קיבלה במרמה מהמתלוננים סכום כולל של כ-2.56 מיליון שקל, גנבה את הכספים שהופקדו אצלה למטרת השקעה וכן עשתה פעולה ברכוש אותו קיבלה במרמה במהלך תקופה של 3 חודשים. בעקבות פניות מצד המתלוננים לקבל את כספם בחזרה, החזירה הנאשמת לחלק מהמתלוננים, חלק מכספי מהשקעתם, סכום העומד על סך של כ- 990,000 שקל. חלקו העיקרי של סכום הכסף אשר הוחזר למתלוננים על ידי הנאשמת, מקורו בכספם של מתלוננים ומשקיעים אחרים.

הנאשמת נמלטה מישראל בדצמבר 2011 ובאפריל 2015 נעצרה בצרפת ולבקשת המדינה  הוסגרה לישראל ב-17 באוגוסט הנוכחי. 

כך היא הצליחה לפתות אנשים להשקיע באמצעותה כספים רבים:

השאלה המידית בכל סיפור כזה, היא - מי לעזאזל נתן לה כסף ולמה?!?! אז ככה עבדה השיטה של אותה אבישג חוגי לפי כתב התביעה.

מקרה 1: בין אלו התובעים את חוגי ניתן למצוא את האחים דקל ואורן אשר בינה לבינם הייתה היכרות מוקדמת רבת שנים. בחודש מרץ 2010 התקשרה חוגי לאורן, וטענה בפניו כי התבלבלה במספר וכי התכוונה להתקשר לאדם אחר בשם אורן, כדי לדווח לו על רווחים שהפיק מהשקעה כספית. באותו מעמד, הציגה הנאשמת בפני אורן מצג שווא, לפיו היא עובדת בחברת השקעות והציעה להשקיע עבורו את כספו. בהמשך לשיחה, נפגשה חוגי עם אורן ודקל, הציגה בפניהם מצג שווא לפיו היא עובדת בבית ההשקעות אקסלנס נשואה, והציעה כי תשקיע עבורם כספים באמצעות חברת ההשקעות במסלול ללא עמלות. הם האמינו לה והעבירו לה סכום נאה של 200 אלף שקלים. בהמשך העבירו האחים לחוגי סכום נוסף של 600 אלף שקלים מהחשבון של אמא שלהם.

מקרה 2: ישראל הוא אב שכול שאיבד את בנו בתאונת דרכים. במהלך ימי השבעה על בנו יצרה חוגי קשר עם המתלונן באמצעות הפייסבוק בטענה שהכירה את בנו המנוח בחו"ל. לאחר ימי השבעה הגיעה לביתו של ישראל והציגה בפני המתלונן מצג שווא לפיו היא שכלה את אחיה באחת ממלחמות ישראל, והציעה את עזרתה באיסוף תרומות לצורך הנצחת זכרו של הבן המנוח. הנאשמת הציגה את עצמה בכזב כעובדת בחברת "Isp", העוסקת בהשקעות והנפקות בתחום הזהב וההנדסה הירוקה, והציעה למתלונן להשקיע באמצעותה, דרך חברת ההשקעות, חוגי  ללא עמלות וריביות, כך שהרווחים יוקדשו להנצחת זכרו של הבן המנוח. הנאשמת התחייבה בפני המתלונן בכזב להשקיע את כספו בהשקעות המניבות רווחים גבוהים כאשר הסיכון להפסד הינו עד 2% מגובה הקרן ובכל הפסד מעבר לכך תישא חברת ההשקעות. תוך זמן קצר העביר לה ישראל סכום של 270 אלף שקלים.

• בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
• מה יקרה לבורסה אם ארה"ב תגיע להסכם עם איראן?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מקרה 3: לרותם הייתה היכרות רבת שנים עם חוגי. במהלך 2011 יצרה חוגי  קשר עם רותם באמצעות הפייסבוק והציגה בפניה מצג שווא לפיו הינה עובדת בחברת Isp. חוגי  מסרה למתלוננת בכזב, כי חברת ההשקעות יוצאת בהנפקה של סחורות זהב, והציעה לרותם להשקיע באמצעותה בהנפקה. הנאשמת טענה בפני רותם  בכזב כי מדובר בהשקעה סולידית, שהינה נגישה ללקוחות מוסדיים בלבד, וכי לרותם יש הזדמנות להשקיע בהנפקה באמצעות חשבון הבנק של הנאשמת בהטבה של 3%, בהיותה של הנאשמת עובדת חברת ההשקעות. רותם האמינה והעבירה סכום של 300 אלף שקלים.

מקרה 4: אלעד הכיר את חוגי מתקופת עבודתם המשותפת בבנק אגוד בשנת 2007. בדצמבר 2011 הוא התקשר אליה כדי להכיר לה בן זוג. היא מצידה הציגה בפני המתלונן מצג שווא לפיו הינה עובדת בחברת השקעות גדולה ומסרה למתלונן בכזב, כי חברת ההשקעות מציעה לעובדיה הזדמנות להשקיע בתעודות סל בחו"ל, כאשר סיכויי הרווח הינם ל-10% וכי ההפסד מוגבל ל-1.5% מגובה ההשקעה, והציעה לו להשקיע כסף באמצעותה. חוגי טענה בפני המתלונן בכזב, כי לאור העובדה שמדובר בהטבה הניתנת לעובדי חברת ההשקעות בלבד, המתלונן צריך להעביר את הכסף לחשבונה הפרטי. אלעד האמין והעביר לה 100 אלף שקלים.

וכך הלאה, בתביעה יש 10 מאשימים שהעבירו לה בסה"כ 2.56 מיליון שקלים.