רפורמת העמלות בשוק ההון יוצאת לדרך: יותר שקיפות, פחות עמלות נסתרות

הרפורמה בעמלות ניירות הערך מתקדמת לשלב המעשי. צוות משותף לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, משרד האוצר ורשות ניירות ערך פרסם את הדוח הסופי בנושא מודלי התגמול בפעילות הציבור בניירות ערך, ובמרכזו שינוי רחב בשיטת הגבייה מלקוחות פרטיים.

עיקר הרפורמה הוא מעבר למודל פשוט וברור יותר: הלקוח אמור לדעת כמה הוא משלם, עבור איזה שירות, ולמי. במקום מצב שבו חלק מהתשלום מתגלגל דרך מנגנונים פנימיים או עמלות שקשה להבין, המודל החדש מבקש להפריד בין שירותים שונים - ייעוץ השקעות, קנייה ומכירה, תפעול חשבון ניירות ערך והפצת קרנות נאמנות.

שאלות ותשובות: רפורמת העמלות בשוק ההון, מה עומד להשתנות בתיק שלכם

השלב הראשון יתמקד במערכת הבנקאית. הבנקים יוכלו להציע ללקוחות חבילות שירותים, שבהן הלקוח ישלם סכום כולל עבור פעילות בניירות ערך ובנכסים פיננסיים. במקביל, שירות ייעוץ ההשקעות יקבל עמלה ייעודית ונפרדת. המשמעות היא שהבנק יוכל לגבות תשלום עבור הייעוץ עצמו, בהתאם לאופי השירות: ייעוץ מתמשך, חד פעמי, דיגיטלי, אנושי או משולב. העמלה הזאת תעמוד בפני עצמה, במקום להיטמע בתוך דמי ניהול פיקדון ניירות ערך.

זה שינוי חשוב מבחינת הלקוח. כיום רבים משלמים עמלות ניירות ערך בלי להבין מה בדיוק נגבה מהם: כמה על עצם החזקת ניירות הערך, כמה על פעולות מסחר, וכמה על ייעוץ. הפרדת השירותים אמורה לאפשר השוואה פשוטה יותר בין בנקים, ובהמשך גם מול חברי בורסה שאינם בנקים.

השלב השני נוגע לקרנות נאמנות. עמלת ההפצה הנהוגה כיום תוחלף בעמלת תיווך אחידה בשיעור מופחת של 0.2% משווי היחידות הנרכשות, שתיגבה לאורך תקופת ההחזקה. העמלה תשולם על ידי מנהל הקרן ליועץ ההשקעות או למערך הייעוץ הבנקאי, ותיגבה עבור פעולות רכישה מיועצות. קרנות כספיות יוחרגו בשלב זה, משום שהן נתפסות כחלק משוק הכסף.

במקביל, ייקבע מנגנון אחיד יותר לעמלות קנייה ומכירה בקרנות נאמנות, כולל קרנות אקטיביות, קרנות מחקות פתוחות וקרנות סל, למעט קרנות כספיות. כדי להשלים את השלב הזה יידרשו תיקוני חקיקה ותקנות.

השלב השלישי יעסוק בדמי ניהול פיקדון ניירות ערך - כלומר התשלום עבור משמורת, תפעול והחזקת ניירות ערך ונכסים פיננסיים. הכיוון שמוצע בדוח הוא גבייה שקלית חודשית עבור כלל ההחזקות של הלקוח, במקום מודלים שמבוססים לעיתים על שיעור מהתיק. המהלך אמור לחזק את הקשר בין השירות שניתן בפועל לבין המחיר שמשלם הלקוח.

יו"ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר, אמר: "הרשות שמה לעצמה מטרה לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת לשפר את התחרות עבור הצרכנים בכל הנוגע לניהול הכסף בשוק ההון. הדוח כולל רפורמה צרכנית מקיפה שנועדה לייצר שוק הון הוגן ותחרותי יותר. לא ייתכן מצב שבו לקוחות קטנים מסבסדים דה-פקטו את השירותים הניתנים ללקוחות בעלי כוח מיקוח. מודל העמלות החדש שם סוף לעמלות הנסתרות ויוצר הלימה ברורה בין השירות הניתן לבין התגמול שעליו משלם הלקוח. ברגע שהעמלה שקופה, הצרכן מקבל בחזרה את הכוח – הוא מבין בדיוק על מה הוא משלם, ויכול להתמקח או להשוות בצורה אמיתית".

• השקיעה בנכס מיליוני שקלים בודדים - והעריכה את שוויו במאות מיליונים: רשות ניירות ערך חושפת כשלים

המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, הוסיף: "מודל העמלות החדש מציג יתרונות משמעותיים עבור המשקיעים בשוק ההון, ומבוסס על עקרונות של שקיפות, פשטות ובהירות ביחס לשירותים הנצרכים. המודל נותן מענה להגברת ההלימה בין השירות הניתן לגובה העמלה בניהול תיקי ניירות ערך. המודל, אשר גובש בתום עבודת מטה מאומצת ומשותפת של חברי הצוות, מאזן נכונה בין האינטרסים של השחקנים השונים בשוק לבין היתרונות והחסרונות של רכיבי המודל. אנו סמוכים ובטוחים כי פתרון שקול זה יתרום לחיזוק מעמדו של הלקוח הפרטי וישמש מנוף להגברת התחרות בענף".

טל ישראלי, רכזת פיננסים באגף תקציבים, אמרה: "שוק תחרותי ויעיל מתחיל ביכולת של הלקוח לראות, להבין ולהשוות בעבור מה הוא משלם. הסרת חסמים והאחדת מנגנוני התגמול יפתחו את השוק לשחקנים נוספים, יחזקו את כוח המיקוח של הצרכן ויתמכו בעידוד תחרות לאורך זמן.

הצוות בין-משרדי המשותף לבנק ישראל, רשות ניירות ערך ואגף התקציבים, גיבש רפורמה מתוך הסתכלות על הלקוח הצרכן הבודד מול המתווכים השונים, הבנקים וחברי הבורסה שאינם בנקים (חש"בים). מודל עמלות ניירות הערך שמוצע, מסבירים בצוות,  הוא כזה שהלקוח יוכל להבין עבור מה וכמה הוא משלם ולהשוות בקלות בין השחקנים. ההתאמה נשענת על בחינה תיאורטית והשוואתית, וכן על סקר שבחן את דפוסי הפעילות והעדפות הצרכנים. המודל גם שומר על שוק מגוון ותחרותי שמיטיב על הלקוח: הוא מאזן בין המענה לצרכן ובין שמירה על דינמיקה תחרותי ומודל בר-קיימא למתווכים, כדי שהתחרות בשוק תלך ותתחזק לצד מגוון רחב של נותני שירות".

המהלך מגיע על רקע שינוי עמוק בהרגלי ההשקעה של הציבור. יותר משקיעים פרטיים פועלים בשוק ההון, יותר כסף עובר לקרנות כספיות, קרנות סל, ניירות ערך זרים ותיקי השקעות עצמאיים, והפער בין לקוחות גדולים ללקוחות קטנים בעמלות הפך בולט יותר. לקוח גדול שמנהל תיק משמעותי יודע להתמקח. לקוח קטן משלם לעיתים לפי תעריף גבוה יותר, בלי להבין את מלוא העלות.

הרפורמה אמורה לצמצם את הפער הזה. כאשר העמלה גלויה, פשוטה ונפרדת מהשירות, קל יותר להשוות בין ספקים. זה יכול להפעיל תחרות על הבנקים, לחזק את חברי הבורסה שאינם בנקים, ולדחוף את השוק למוצרים ברורים יותר. מנגד, יישום הדרגתי של המודל נועד למנוע זעזוע חד מדי במערכת, משום שחלק מהשינויים דורשים חקיקה, התאמות תפעוליות ושינוי במערכות הבנקים.

• שאלות ותשובות: רפורמת העמלות בשוק ההון, מה עומד להשתנות בתיק שלכם
• גלוברנדס איבדה את וינסטון וקאמל - והמניה מתרסקת

המשמעות לציבור המשקיעים תהיה תלויה בביצוע. אם הבנקים והחש"בים יציגו חבילות שקופות ופשוטות, הלקוחות יוכלו להשוות עלות אמיתית של ניהול תיק ניירות ערך. אם המודל יהפוך לשורה של חבילות מורכבות עם שמות שיווקיים, האפקט הצרכני ייחלש. לכן המבחן יהיה לא רק בעצם שינוי העמלות, אלא גם בדרך שבה הן יוצגו ללקוח בחשבון, באפליקציה ובשיחת הייעוץ.

הנתונים מהסקר שנערך במסגרת העבודה על הדוח ממחישים את הפער. מתוך 1,009 משיבים, 332 החזיקו חשבון ניירות ערך. כ-74% מהם מנהלים את החשבון בבנק, וכמחצית מחזיקים תיק בהיקף של 50 אלף עד 500 אלף שקל. כ-56% ציינו היכרות גבוהה עם סוגי העמלות, אך בשאלות פרטניות התברר כי ההיכרות עם תמחור שירות הייעוץ נמוכה בהרבה. כ-70% מהמשיבים מתמקחים עם הבנק או בית ההשקעות על עמלות, אך כמעט שליש כלל אינם מתמקחים.

כאן נמצאת החשיבות הצרכנית של הרפורמה. כאשר העמלה מוצגת בשקלים, בחבילה או כשירות נפרד, קל יותר להשוות בין בנק לבית השקעות, בין תיק מיועץ לתיק עצמאי, ובין קרן אקטיבית לקרן פאסיבית. בשוק שבו יותר ישראלים פותחים חשבונות מסחר, גם פער קטן בעמלה יכול להצטבר לסכומים משמעותיים לאורך שנים. להרחבה: הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?

עם זאת, הרפורמה מביאה גם סיכון לייקור נקודתי. לקוח שמקבל ייעוץ עשוי לשלם עליו בנפרד. קרנות פאסיביות, שנהנו ממבנה עלויות נמוך במיוחד, עשויות לראות עלייה מסוימת בדמי הניהול בעקבות החלת עמלת התיווך. מנגד, בקרנות אקטיביות תיתכן ירידה בדמי הניהול, משום שעמלת ההפצה הקיימת גבוהה יותר ממנגנון התיווך המוצע.

הדוח עצמו מכיר במתח הזה: השינוי עשוי לייצר בטווח הקצר הסתגלות מורכבת, בעיקר משום שהציבור התרגל לחשוב שחלק מהשירותים מתקבלים בחינם, בזמן שהעלות שלהם שולמה בעקיפין. ועדיין, הכיוון של הרגולטורים הוא מעבר לשוק שבו הלקוח משלם בצורה מודעת יותר, רואה את העלות, ומשווה.

המהלך גם עשוי לפתוח את השוק ליועצים חוץ בנקאיים. כאשר גם הבנקים גובים עמלת ייעוץ גלויה, יועץ עצמאי יכול להתחרות בצורה הוגנת יותר. הלקוח יוכל לבחור היכן לנהל את חשבון ניירות הערך והיכן לקבל ייעוץ, במקום להיות קשור לחבילה אחת בבנק. זה מהלך שמתחבר גם לבנקאות פתוחה ולמעבר של משקיעים לבתי השקעות ולברוקרים זולים יותר.

המשמעות הרחבה היא שהבנקים יאבדו חלק מהיכולת להסתיר את מחיר השירות בתוך מבנה מורכב. הם עדיין יישארו שחקן מרכזי, בעיקר בגלל אמון, נוחות והרגלי לקוחות, אבל התחרות תעבור למקום שקוף יותר. לקוח שיקבל הודעה, טבלה או חבילה ברורה יוכל לשאול שאלה פשוטה: למה לשלם יותר.

להרחבה: איפה משלמים הכי הרבה עמלות ואיך תחתכו אותן ב-2026?

הצלחת הרפורמה תלויה ביישום. אם החבילות יהיו פשוטות, התעריפים יוצגו בצורה אחידה והלקוחות יקבלו כלי השוואה טובים, זה יכול לחזק את כוח המיקוח של הציבור. אם הבנקים יעטפו את השינוי במסלולים מסובכים ושמות שיווקיים, חלק גדול מהאפקט הצרכני יישחק. הדוח שם את היסודות. המבחן הבא יהיה בחשבון ההשקעות של כל לקוח.