שאלות ותשובות: רפורמת העמלות בשוק ההון, מה עומד להשתנות בתיק שלכם

הצוות הבין-משרדי המשותף של בנק ישראל, רשות ניירות ערך ואגף התקציבים במשרד האוצר פרסם את הדוח הסופי בנושא מודלי התגמול בפעילות הציבור בניירות ערך. להרחבה: רפורמת העמלות בשוק ההון יוצאת לדרך: יותר שקיפות, פחות עמלות נסתרות. מאחורי הניסוח היבש מסתתר שינוי שעשוי לגעת בכל מי שמחזיק תיק השקעות, קרן נאמנות או חשבון מסחר. ריכזנו את מה שחשוב לדעת.

מה בעצם הולך להשתנות? מבנה העמלות שאתם משלמים על ניהול ומסחר בניירות ערך עומד לעבור שיפוץ יסודי. המטרה המוצהרת היא לפשט את התמונה, להגביר את השקיפות ולחזק את התחרות בין הבנקים, בתי ההשקעות והיועצים. המודל החדש יוטמע בשלושה שלבים מדורגים, חלקם מהירים יחסית וחלקם דורשים תיקוני חקיקה שייקחו זמן.

מהם שלושת השלבים? בשלב הראשון, במערכת הבנקאית, בנקים יוכלו להציע חבילות שירותים בתשלום כולל, וגם לגבות לראשונה עמלת ייעוץ ייעודית וישירה מהלקוח. בשלב השני ישתנה מנגנון הגבייה בעסקאות קרנות נאמנות, ובמקום עמלת ההפצה הנהוגה כיום תיכנס עמלת תיווך אחידה. בשלב השלישי, דמי הניהול של פיקדון ניירות הערך ייקבעו כסכום שקלי קבוע שייגבה מדי חודש, במקום השיטה הנוכחית שמחשבת אותם כאחוז משווי התיק.

מהי עמלת התיווך החדשה ולמה היא מעניינת? זו אולי הנקודה המרכזית עבור משקיעים בקרנות נאמנות. במקום עמלת ההפצה הקיימת, תשולם עמלת תיווך אחידה ומופחתת בשיעור של 0.2 אחוז משווי היחידות הנרכשות. היא תיגבה רק עבור רכישות שנעשו בעקבות ייעוץ, ותשולם על ידי מנהל הקרן ליועץ או למערך הייעוץ הבנקאי. החידוש הוא שהשיעור יהיה זהה לכל סוגי הקרנות, מה שאמור לצמצם הטיות בבחירת המוצרים.

למה בכלל צריך את כל זה? מה לא טוב במצב הקיים? הצוות זיהה כמה בעיות. מגוון העמלות והדרכים השונות שבהן הן מחושבות מקשים על המשקיע להבין כמה הוא באמת משלם ולהשוות בין נותני שירות. קיימת שונות מבלבלת בין קרנות אקטיביות לפאסיביות. ואולי הכי משמעותי, כיום הבנקים אינם רשאים לגבות עמלה ישירה על ייעוץ, כך שהתשלום עליו מגולגל בעקיפין דרך דמי הניהול ועמלת ההפצה, באופן שרוב הלקוחות אינם מודעים לו.

זה אומר שאשלם פחות? לא בהכרח, וכאן צריך להיזהר. הצוות עצמו מודה שבמקרים מסוימים השינוי עלול דווקא לייקר את הפעילות עבור חלק מהמשקיעים, למשל מי שיצרוך ייעוץ בתשלום נפרד או יבצע פעולות בקרנות אקטיביות. ההערכה היא שבקרנות האקטיביות דמי הניהול עשויים לרדת מעט, ובקרנות הפאסיביות הם עלולים לעלות. הרגולטורים הצהירו שיפעלו כדי שהשינויים יתורגמו גם להפחתת עמלות, אך אין לכך הבטחה.

מה הסכנה למשקיעים בקרנות פאסיביות? זהו אחד החששות המרכזיים. כיום קרנות פאסיביות רבות מתאפיינות בדמי ניהול נמוכים מאוד, לעיתים אפסיים. הוספת עמלת תיווך עליהן עלולה להעלות את דמי הניהול ולפגוע באטרקטיביות שלהן, במיוחד מול קרנות מחקות זרות הנסחרות מחוץ לישראל.

מה הציבור עצמו חושב? במסגרת העבודה נערך סקר בקרב מדגם מייצג של למעלה מאלף משיבים. רוב מחזיקי חשבונות ניירות הערך מנהלים אותם בבנק, וקרוב לשני שלישים מאלו שנעזרים בייעוץ אמרו שיהיו מוכנים לקבל אותו רק אם לא יהיה כרוך בעלות נוספת. ממצא זה ממחיש בדיוק את האתגר שעומד בפני הרפורמה, ההרגל של הציבור לקבל ייעוץ שנתפס כחינמי.

מתי כל זה ייכנס לתוקף? בהדרגה. השלב הראשון מהיר יחסית, השני דורש תיקוני חקיקה ולכן ייקח זמן, והשלישי מאוחר עוד יותר. חשוב להדגיש שמדובר בהמלצות, ויישומן בפועל ייעשה בהתאם לחוק עקרונות האסדרה ולאחר הליך שיתוף ציבור, כך שעדיין צפויים שינויים בדרך.

• רפורמת העמלות בשוק ההון יוצאת לדרך: יותר שקיפות, פחות עמלות נסתרות
• דמי הניהול שאתם לא רואים אבל משלמים כל חודש

מה בשורה התחתונה? הכיוון ברור, מעבר הדרגתי לעולם שבו אתם משלמים ישירות ובשקיפות על השירותים שאתם מקבלים, במקום שהעלויות יוטמעו בתוך עמלות עקיפות. בטווח הארוך זה אמור לחזק את מעמד הלקוח ואת יכולת המיקוח שלו. בטווח הקצר, שווה לעקוב אחר תלוש העמלות שלכם ולבדוק כיצד השינויים משפיעים עליכם בפועל.