Redefine שנוסדה לפני חצי שנה גייסה 11 מיליון דולר; תשיק Firewall עבור אבטחת בלוקצ'יין
חברת הסטראטאפ Redefine העוסקת בתחום אבטחת הבלוקצ'יין מדווחת כי השלימה גיוס של 11 מיליון דולר לפי שווי של 50 מיליון דולר וכחלק מהגיוס חושפת את פלטפורמת ה-Firewall אותה פיתחה אשר מוכוונת לעסקאות קריפטו בתחום ה-DeFi (כלכלה מבוזרת). הגיוס מביא את סך כספי הגיוס של החברה לכ-14 מיליון דולר.
החברה לדבריה פועלת במרכז תעשיית הבלוקצ'יין ובעיקר בתחום הפיננסים המבוזרים ומציינת כי התחום גדל במהירות והיקפו נאמד כיום ב-100 מיליארד דולר. שוק ה-DeFi מציב אתגר למערכות הכספים המסורתיות כאשר כולל מגוון רחב של מוצרים ביניהם גם הלוואות של מטבעות דיגיטליים, תוכניות חיסכון ואף פיקדונות, וזאת לצד ההשקעות האלטרנטיביות והשקיפות אותם הוא מציע.
לצד האתגרים, יוצר השוק גם סיכוני אבטחה מהסוג שהוביל לגניבות של מעל ל-12 מיליארד דולר באמצעות תקיפות סייבר בשנים האחרונות. הפלטפורמה אותה מציגה החברה היא חומת אש המיועדת תחילה למשקיעים המוסדיים הפועלים בענף. היא מבצעת ניתוח סיכונים ועוקבת אחר שינויים בשוק בזמן אמת ועל פי דיווחי החברה אף מצילה כספים באופן אקטיבי במקרה של מתקפות מסוג זה.
עוד מספרת החברה כי המערכת שמה דגש על אוטומציה של תהליכי בדיקת נאותות וניטור סיכונים שעד כה התבצעו באופן ידני, וכעת מאפשרת למשקיעים לפעול ולעקוב אחר הסיכונים הכרוכים בפוזיציות שלהם באופן טוב מן העבר. החברה עובדת בשיתופי פעולה עם מספר חברות בתחום והחלה לעבוד באופן הדוק יותר עם כמה לקוחות בטא נוספים על מנת להתאים את המוצר בצורה טובה יותר עבורם ועבור השוק הרחב.
- סכום של 320 מיליון דולר נשדד מפלטפורמת הבלוקצ'יין Wormhole
- הביטקוין איבד כמעט חצי מערכו; מדוע, וכיצד רוסיה קשורה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
Redefine הטרייה נוסדה ביוני 2021 על ידי ד"ר שירה ברזיס (מנכ"ל) ואלון רם (CTO). אלון הוא בעל תואר שני בהנדסה ביו-רפואית מהטכניון, ושירה היא בעלת תואר דוקטור במשפט וכלכלה מאוניברסיטת שיקגו. לשניהם ניסיון רב שנים בסייבר וחיבור משמעותי לעולם המטבעות הדיגיטליים אליו נכנסו כבר בשלבים מוקדמים.
הגיוס נעשה בהובלת "Ribbit Capital" מ- פאלו אלטו , ובהשתתפות Jump Capital ו-ParaFi Capital. הקרנות הינן קרנות הון סיכון הממקדות את השקעותיהן בתעשיות פינטק ובלוקצ'יין, ולהן ניסיון כמשקיעות בשלבים מוקדמים בחברות כמו Coinbase, Robinhood ו- Chainalysis, כך נמסר. מימון זה מגיע בנוסף לסבב קודם (pre-seed) של 3 מיליון דולר שגויס ביוני אשתקד. כספי הגיוס ישמשו להתרחבות בישראל ובניו יורק, גיוס עובדים למחקר ופיתוח וחיזוק המוצר הקיים.
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבבין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?
רשות החדשנות השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה
על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.
גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים
אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.
אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.
פחות יוזמים ופחות מסכנים הון
מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת
ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים
ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים,
ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.
- רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה
של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.
