צמודי קרקע וילות
צילום: איציק יצחקי

איך זכו 110 תושבי באר שבע בשטח של חצי דונם ב-1.4 מיליון שקל?

למכרז רמ"י בשכונת הרקפות הוגשו 242 הצעות, חלקן פסולות, כך שרוב הזוכים, שכולם תושבי באר שבע, קיבלו קרקע במחיר נמוך. כך זה קרה
איציק יצחקי | (5)

רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון פרסמו את תוצאות המכרז הענק בבאר שבע, לבניית 110 יח"ד ב-110 מגרשים לבניה עצמית בשכונת הרקפות. למכרז שיועד לבני המקום בלבד (כלומר, רק תושבי באר שבע יכלו להשתתף בו) הוגשו 242 הצעות, כלומר - לכאורה, סיכוי זכיה גבוהים במיוחד של 45%. למה לכאורה? משום שחלק מההצעות היו פסולות ובחלק מהמתחמים הוגשו מספר הצעות. כלומר, אחוז הזכייה היה גבוה מאוד.

על כל מגרש בגודל של כ-352-762 מ"ר המיועד לבניית יח"ד אחת בבנייה עצמית, הזוכים שילמו לרמ"י על הקרקע סכומים של בין 300 אלף שקל ועד כ-782 אלף שקל. חשוב לציין כי זהו מחיר הקרקע, אבל הוא לא כולל מע"מ ולא כולל פיתוח. אז כמה אמור לעלות בית בנוי באזור? על מנת לבחון זאת, הסתכלנו בפרטי המכרז ובדקנו האם המחיר ריאלי. 

לקחנו מגרש ממוצע של 500 מ"ר, כלומר חצי דונם. המחיר הממוצע נע סביב כ-600 אלף שקל ועלות הפיתוח כ-700 אלף שקל. כלומר, 1.4 מיליון שקל בערך על הקרקע כולל מע"מ (על הקרקע בלבד) ופיתוח. כמובן שיש עלויות נוספות, אבל הן שוליות. מעיון במרכז מתברר שכל יחידה יכולה לבנות צמוד קרקע אחד, כלומר, העובדה שמדובר בשטח גדול יחסית, ובחלק מהמקרים יכול להכיל גם 3 בתים, עדיין לא מקנה לו, מבחינת זכויות בניה, אפשרות לבנות בתים נוספים.

בהתחשב בזכויות הבנייה, אפשר לומר שתושב מקומי יוכל לסיים בניית וילה שיושבת על חצי דונם במחיר של כ-3.2 מיליון שקל. בניגוד לדירה בהנחה, המכרז הזה לא יהפוך אותם למליונרים, אבל הוא יחסוך להם כמה מאות אלפי שקלים. ההערכה היא שוילה ממוצעת בשכונה, בשטח כזה ועם סטנדרט בטווח הגבוה, תגיע לכ-4 מיליון שקלים.

קרקע (איציק יצחקי)

קרקע ריקה (איציק יצחקי)

דבר נוסף שניתן לראות במכרז הוא שהזוכים לא כיוונו למחיר המינימום של הקרקע, שנע סביב 80 אלף שקל, אלא קרוב יותר למחיר השומה. בהשוואה אליו, מדובר בירידה של עד 5% בממוצע. כלומר, הרוכשים הציעו מחיר קרוב למחיר השומה. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חחח "זכו"?? 1.4 מיל' בבאר7? הרגתם אותי..מצחוק (ל"ת)
    חיפאי 29/07/2024 13:10
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    וואלה שווה האמת במרכז הארץ רוצים 6 מיליון בפריפריה 2.5 (ל"ת)
    עוזי 29/07/2024 12:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ג'וני 29/07/2024 12:28
    הגב לתגובה זו
    היו צריכים להגביל את גודל הקרקע ל 350 מ"ר. זה די והותר לבנית בית מרווח. מה גם שיכול להיות בית דו ואפילו תלת קומתי.
  • 2.
    גם לבדיחות יש גבול 29/07/2024 12:25
    הגב לתגובה זו
    חחחחחחחחחח בלוקים במדבר במדינה פח רקובה שקורסת במיליון ורבע דולר..... ברור. עכשו רק תמצא קונים... עצה: תתחיל לחפש בבתי המשוגעים...
  • 1.
    שמשון 29/07/2024 11:19
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לכולם
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.