בחודש דצמבר 2004 המתנתי כמו משקיעים רבים להודעתה של חברת "פארמוס", בניהולו של ד"ר חיים אביב, על תוצאות הניסוי בתרופת הדקסניבול שנועדה לצמצם את הנזק הנגרם למוח בעקבות חבלות ראש קשות. החברה נסחרה בוול סטריט. 3000 דולר השקעתי בפארמוס (סכום נכבד באותם ימים) וכמו רבים מחבריי ציפיתי להחליף רכב ואולי גם לטוס לסוף שבוע באירופה.

פארמוס הייתה להיט תקופתי בקרב משקיעים רבים שציפו לתרופת בלוקבסטר אשר תשליש לפחות את מחיר המניה. התרופה הייתה כישלון מוחלט, מהשקעתי נשארו 600 דולר, כל החלומות התבדו ונסענו ברכב הישן לצימר זול בגליל. כמה חודשים אחרי פארמוס, בתחילת 2005, לאחר משבר קיומי נמכרה השליטה בסאיטקס שייסד אפי ארזי ז"ל.

סאייטקס הוקמה ב-1968 ונסחרה בנאסד"ק ובבורסה בתל אביב. הרעיון של ארזי היה להפוך את תהליך הקדם דפוס ובעיקר ייצור הגלופות לדיגיטלי. תוך שנים ספורות כבשה סאייטקס את מקומה כאחת החברות המובילות בתחום. בשנת 1984 הגיעו המכירות השנתיות של החברה לסך של 104 מיליון דולר - יצואן מצטיין וסכום עתק במושגי התעשייה הישראלית דאז.

ב-1985 בעקבות תוכנית הייצוב הכלכלית נכנסה סאייטקס לקשיים ורק ב-1988 הצליח ארזי להגיע לרגיעה ופרש מהחברה. ארזי הקים לאחר הפרישה חברות חדשות ואחת מהם היא אפ"י שנסחרת כיום בין הישראליות בוול סטריט.

באותן שנים נולד המדד של המניות הישראליות בוול סטריט של בנק הפועלים (HAI) שכלל 15 חברות בעלות שווי שוק משמעותי. זה היה כלי מדידה לביצועים של הישראליות וחלקן הגדול הפגין תשואות יפות עד למשבר של 2008 בשווקים.

דיסקונט השקעות ומשפחת רקנאטי

כיום נסחרות בוול סטריט (בזירות מסחר שונות) למעלה מ-160 חברות בעלות זהות ישראלית או לפחות קשר עקיף למדינה. באירופה (לונדון, שוויץ, גרמניה) נסחרות חברות נוספות כמו גם בודדות יחסית בסינגפור ואוסטרליה במזרח.

ההצלחות הישראליות דוגמת וויז, מובילאיי ועשרות נוספות שעשו אקזיט רווחי בסכומי עתק מוכרות לכולנו. בשנת 1975 ואילך היה גוף בולט שראה בהשקעה בבורסות חו"ל ובחברות הייטק הזדמנות ראויה לפיתוח עסקים.

קבוצת אי.די.בי, אז בשליטת משפחת רקנאטי, באמצעות חברת הבת דיסקונט השקעות (דב תדמור) וחברה קשורה קונצרן כלל (אהרון דברת), השקיעו בסאייטקס והקימו את קבוצת אלרון (ממנה נולדה והתפצלה אלביט) שהפכה לזרוע הייטק שגייסה הון בוול סטריט. עוזיה גליל היה המייסד וכך הוקמו – הונפקו-נמכרו אלסינט, פיברוניקס שהפכה לאופטרוטק וכיום היא אורבוטק ששוב עומדת להימכר.

בהמשך הגיעו צורן, ג'יוון אימג'ניג שנמכרו ונולדה גם נטוויז'ן. אלרון עצמה הונפקה בת"א בשנת 1972 ובנאסד"ק ב-1981. הרקנאטים נתנו דחיפה לענף ההייטק הישראלי וסייעו במימון חברות שהפכו ברובן להצלחות ואקזיטים.

את משואת העצמאות כנציג ענף ההייטק ידליק כידוע גיל שוויד מצ'ק פוינט שהיא סיפור הצלחה מרשים בתחום הסייבר בעולם. הרקנטים היו הראשונים שפיתחו את הטכנולוגיה הישראלית, תודות לקשרים אישיים עם יהדות העולם ובנקים ידועים, ופתחו את השער (גם לסטף ורטהיימר בזמנו כשותפיו) לגיוון השקעות וחשיפה בינלאומית.

בנק ההשקעות אופנהיימר החל ב-1968 לפעול בארץ ופעילותו צמחה ככל שהישראלים גילו ענין בהשקעות חו"ל. היו גם יזמים מצליחים נוספים, כמשפחת זיספאל (רד בינת), שתרמו לפריחת ההייטק.

2017: ההייטק הישראלי רותח

במעבר חד של 35-40 שנה קדימה, 2017 הייתה שנת שיא לתעשיית ההייטק הישראלית מבחינת השקעות בחברות סטארט אפ והנפקות. 63 קרנות הון סיכון ישראליות ביצעו ב-2017 212 השקעות חדשות כאשר קרנות זרות ביצעו באותה תקופה 233 השקעות בישראל. קרן ורטקס, שמנהלת 800 מיליון דולר בארבע קרנות ומצויה בהקמת הקרן החמישית, ביצעה 12 השקעות ראשונות ב-2017.

לפי נתוני חברת VIV והערכתה של יזמית החממות, אתי וידבסקי, ניכר שב-2018 מנועי הצמיחה של הייטק הישראלי ימשיכו לגדול בקצב מהיר. מדובר גם באפשרויות צמיחה של ענפים שפחות הלהיבו משקיעים בעבר כמו: מדעי החיים, ציוד רפואי, תרופות. גם ענף הבלוקצ'יין יעורר עניין והשקעות.

שוק ההייטק סובל באחרונה ממחסור באנשי פיתוח וממתכנתים ולכן יש צורך בהכשרת אנשים מתאימים כאשר שכרם צפוי להיות גבוה. ההייטק ממלא כידוע את תפקיד קטר הצמיחה בישראל, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). קיים סיכוי טוב שהצמיחה תואץ בשנים הבאות כתוצאה מגידול צפוי בהשקעות, גם על ידי גופים מוסדיים - פנסיונים מהארץ ומחו"ל.

יום העצמאות השנה שונה מעט מקודמיו בכך שההתעניינות ברעיונות ופיתוחים ישראלים שוברת שיאיים. חברות טכנולוגיה ובריאות ישראליות שנסחרות בת"א מבצעות רישום כפול בוול סטריט או מנפיקות ישירות בחו"ל. ההתלהבות מישראל בתחומי הסייבר, רכב אוטונומי, פינטק גואה לשיאים חדשים.

התחלנו עם פארמוס וסאטייקס ונסיים בטבע. לפני מספר ימים סגרה טבע מפעל נוסף באשדוד 85 עובדים יפוטרו. תכנית הפיטורים ההמונית בטבע העוסקת בתרופות באה לאחר כישלון ניהולי חמור של המנכ"ל הקודם ארז ויגודמן. טבע, החברה לתרופות גנריות הגדולה בעולם נוסדה ב-1944. עד אמצע 2015 הייתה לחברה תרופת מקור בולטת אחת- קופקסון לטרשת נפוצה שהייתה נתח משמעותי ממכירותיה. תרופת מקור נוספת האזילקט לטיפול במחלת הפרקינסון לא תופסת נתח שוק משמעותי.

האסטרטגיה של ויגודמן והדירקטוריון הייתה לרכוש חברה גנרית אחרת תוך נטילת חוב ענק של כ-43 מיליארד דולר. טבע קפצה מעבר ליכולתה הפיננסית ואת הנזק המרבי סובלים העובדים המפוטרים. טבע לימדה את השוק כלל ברזל – להתנהל במידתיות וזהירות כדי לא למחוק חברה שנבנתה צעד אחר צעד על ידי אלי הורביץ ז"ל תוך גיבוי פיננסי ומבט זהיר ומדוד כלפי העתיד.

ענף הסייבר הישראליות בוול סטריט נחשב לענף מרכזי. גם מחשוב ענן ושבבים מתוחכמים נמצאים בנסיקה. גם תחום הרכב האוטונומי מעורר התרגשות. מספר חברות בתחום הרפואה עשויות השנה להמשיך לפתח מכשור ותרופות מעניינות בעלות פוטנציאל שוק משמעותי.

ימי פארמוס, אלרון, סאייטקס והבודדות שהיו לפניהן נראים כיום כדור המדבר. כשחוגגים 70 שנות עצמאות צריך לזכור את החלוצים שפתחו דלת לעולם לכל ענף ההייטק. באותה נשימה כדאי לזכור שלא כל חברה מממשת את הפוטנציאל. לכן טוב יעשה כל משקיע אם יתאים את כספו לסיכון שהוא מוכן לקחת על עצמו.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.