אלכסנדר צימרמן
צילום: יח"צ

הפריצה הישראלית לוול סטריט שוברת שיאים

מי החלוצים שהובילו את הדרך; אילו הן ההצלחות הגדולות; איזה ענף מוביל כיום ומה למד השוק מהמקרה של טבע? // דעה

בחודש דצמבר 2004 המתנתי כמו משקיעים רבים להודעתה של חברת "פארמוס", בניהולו של ד"ר חיים אביב, על תוצאות הניסוי בתרופת הדקסניבול שנועדה לצמצם את הנזק הנגרם למוח בעקבות חבלות ראש קשות. החברה נסחרה בוול סטריט. 3000 דולר השקעתי בפארמוס (סכום נכבד באותם ימים) וכמו רבים מחבריי ציפיתי להחליף רכב ואולי גם לטוס לסוף שבוע באירופה.

פארמוס הייתה להיט תקופתי בקרב משקיעים רבים שציפו לתרופת בלוקבסטר אשר תשליש לפחות את מחיר המניה. התרופה הייתה כישלון מוחלט, מהשקעתי נשארו 600 דולר, כל החלומות התבדו ונסענו ברכב הישן לצימר זול בגליל. כמה חודשים אחרי פארמוס, בתחילת 2005, לאחר משבר קיומי נמכרה השליטה בסאיטקס שייסד אפי ארזי ז"ל.

סאייטקס הוקמה ב-1968 ונסחרה בנאסד"ק ובבורסה בתל אביב. הרעיון של ארזי היה להפוך את תהליך הקדם דפוס ובעיקר ייצור הגלופות לדיגיטלי. תוך שנים ספורות כבשה סאייטקס את מקומה כאחת החברות המובילות בתחום. בשנת 1984 הגיעו המכירות השנתיות של החברה לסך של 104 מיליון דולר - יצואן מצטיין וסכום עתק במושגי התעשייה הישראלית דאז.

ב-1985 בעקבות תוכנית הייצוב הכלכלית נכנסה סאייטקס לקשיים ורק ב-1988 הצליח ארזי להגיע לרגיעה ופרש מהחברה. ארזי הקים לאחר הפרישה חברות חדשות ואחת מהם היא אפ"י שנסחרת כיום בין הישראליות בוול סטריט.

באותן שנים נולד המדד של המניות הישראליות בוול סטריט של בנק הפועלים (HAI) שכלל 15 חברות בעלות שווי שוק משמעותי. זה היה כלי מדידה לביצועים של הישראליות וחלקן הגדול הפגין תשואות יפות עד למשבר של 2008 בשווקים.

דיסקונט השקעות ומשפחת רקנאטי

כיום נסחרות בוול סטריט (בזירות מסחר שונות) למעלה מ-160 חברות בעלות זהות ישראלית או לפחות קשר עקיף למדינה. באירופה (לונדון, שוויץ, גרמניה) נסחרות חברות נוספות כמו גם בודדות יחסית בסינגפור ואוסטרליה במזרח.

ההצלחות הישראליות דוגמת וויז, מובילאיי ועשרות נוספות שעשו אקזיט רווחי בסכומי עתק מוכרות לכולנו. בשנת 1975 ואילך היה גוף בולט שראה בהשקעה בבורסות חו"ל ובחברות הייטק הזדמנות ראויה לפיתוח עסקים.

קבוצת אי.די.בי, אז בשליטת משפחת רקנאטי, באמצעות חברת הבת דיסקונט השקעות (דב תדמור) וחברה קשורה קונצרן כלל (אהרון דברת), השקיעו בסאייטקס והקימו את קבוצת אלרון (ממנה נולדה והתפצלה אלביט) שהפכה לזרוע הייטק שגייסה הון בוול סטריט. עוזיה גליל היה המייסד וכך הוקמו – הונפקו-נמכרו אלסינט, פיברוניקס שהפכה לאופטרוטק וכיום היא אורבוטק ששוב עומדת להימכר.

בהמשך הגיעו צורן, ג'יוון אימג'ניג שנמכרו ונולדה גם נטוויז'ן. אלרון עצמה הונפקה בת"א בשנת 1972 ובנאסד"ק ב-1981. הרקנאטים נתנו דחיפה לענף ההייטק הישראלי וסייעו במימון חברות שהפכו ברובן להצלחות ואקזיטים.

את משואת העצמאות כנציג ענף ההייטק ידליק כידוע גיל שוויד מצ'ק פוינט שהיא סיפור הצלחה מרשים בתחום הסייבר בעולם. הרקנטים היו הראשונים שפיתחו את הטכנולוגיה הישראלית, תודות לקשרים אישיים עם יהדות העולם ובנקים ידועים, ופתחו את השער (גם לסטף ורטהיימר בזמנו כשותפיו) לגיוון השקעות וחשיפה בינלאומית.

בנק ההשקעות אופנהיימר החל ב-1968 לפעול בארץ ופעילותו צמחה ככל שהישראלים גילו ענין בהשקעות חו"ל. היו גם יזמים מצליחים נוספים, כמשפחת זיספאל (רד בינת), שתרמו לפריחת ההייטק.

2017: ההייטק הישראלי רותח

במעבר חד של 35-40 שנה קדימה, 2017 הייתה שנת שיא לתעשיית ההייטק הישראלית מבחינת השקעות בחברות סטארט אפ והנפקות. 63 קרנות הון סיכון ישראליות ביצעו ב-2017 212 השקעות חדשות כאשר קרנות זרות ביצעו באותה תקופה 233 השקעות בישראל. קרן ורטקס, שמנהלת 800 מיליון דולר בארבע קרנות ומצויה בהקמת הקרן החמישית, ביצעה 12 השקעות ראשונות ב-2017.

לפי נתוני חברת VIV והערכתה של יזמית החממות, אתי וידבסקי, ניכר שב-2018 מנועי הצמיחה של הייטק הישראלי ימשיכו לגדול בקצב מהיר. מדובר גם באפשרויות צמיחה של ענפים שפחות הלהיבו משקיעים בעבר כמו: מדעי החיים, ציוד רפואי, תרופות. גם ענף הבלוקצ'יין יעורר עניין והשקעות.

שוק ההייטק סובל באחרונה ממחסור באנשי פיתוח וממתכנתים ולכן יש צורך בהכשרת אנשים מתאימים כאשר שכרם צפוי להיות גבוה. ההייטק ממלא כידוע את תפקיד קטר הצמיחה בישראל, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). קיים סיכוי טוב שהצמיחה תואץ בשנים הבאות כתוצאה מגידול צפוי בהשקעות, גם על ידי גופים מוסדיים - פנסיונים מהארץ ומחו"ל.

יום העצמאות השנה שונה מעט מקודמיו בכך שההתעניינות ברעיונות ופיתוחים ישראלים שוברת שיאיים. חברות טכנולוגיה ובריאות ישראליות שנסחרות בת"א מבצעות רישום כפול בוול סטריט או מנפיקות ישירות בחו"ל. ההתלהבות מישראל בתחומי הסייבר, רכב אוטונומי, פינטק גואה לשיאים חדשים.

התחלנו עם פארמוס וסאטייקס ונסיים בטבע. לפני מספר ימים סגרה טבע מפעל נוסף באשדוד 85 עובדים יפוטרו. תכנית הפיטורים ההמונית בטבע העוסקת בתרופות באה לאחר כישלון ניהולי חמור של המנכ"ל הקודם ארז ויגודמן. טבע, החברה לתרופות גנריות הגדולה בעולם נוסדה ב-1944. עד אמצע 2015 הייתה לחברה תרופת מקור בולטת אחת- קופקסון לטרשת נפוצה שהייתה נתח משמעותי ממכירותיה. תרופת מקור נוספת האזילקט לטיפול במחלת הפרקינסון לא תופסת נתח שוק משמעותי.

האסטרטגיה של ויגודמן והדירקטוריון הייתה לרכוש חברה גנרית אחרת תוך נטילת חוב ענק של כ-43 מיליארד דולר. טבע קפצה מעבר ליכולתה הפיננסית ואת הנזק המרבי סובלים העובדים המפוטרים. טבע לימדה את השוק כלל ברזל – להתנהל במידתיות וזהירות כדי לא למחוק חברה שנבנתה צעד אחר צעד על ידי אלי הורביץ ז"ל תוך גיבוי פיננסי ומבט זהיר ומדוד כלפי העתיד.

ענף הסייבר הישראליות בוול סטריט נחשב לענף מרכזי. גם מחשוב ענן ושבבים מתוחכמים נמצאים בנסיקה. גם תחום הרכב האוטונומי מעורר התרגשות. מספר חברות בתחום הרפואה עשויות השנה להמשיך לפתח מכשור ותרופות מעניינות בעלות פוטנציאל שוק משמעותי.

ימי פארמוס, אלרון, סאייטקס והבודדות שהיו לפניהן נראים כיום כדור המדבר. כשחוגגים 70 שנות עצמאות צריך לזכור את החלוצים שפתחו דלת לעולם לכל ענף ההייטק. באותה נשימה כדאי לזכור שלא כל חברה מממשת את הפוטנציאל. לכן טוב יעשה כל משקיע אם יתאים את כספו לסיכון שהוא מוכן לקחת על עצמו.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    דודל 24/04/2018 21:11
    הגב לתגובה זו
    תודה על ההסטוריה אך מה בעצם יש כאן. רב האנפורמציה כבר נשחקה עד דק . כעובד טבע לשעבר הכתובת היתה על הקיר מאז ינאי וניהול לקוי בכל תחום בחברה. אחד הדברים שצריך ללמד בבתי הספר למנהל עסקים הוא נושא הניהול ואת החלק הזה צריכים להעביר מנהלים שחוו על בשרם דבר או שניים ולא מרצים שמתפרנסים מהרצאות ובבנין הארץ ננוחם.
  • 11.
    חיים 24/04/2018 18:45
    הגב לתגובה זו
    בהבדל מת"א החברות הישראליות קיבלו בוול סטריט שווי חברה גבוה ולכן הנפיקו שם.
  • 10.
    משקיע ותיק 24/04/2018 18:31
    הגב לתגובה זו
    כשחברה צומחת מהר וגדלה מוזזים המייסדים בעלי הרקע הטכני לטובת ניהול גרוע וחסר מעוף של רואינחשבון שרואים רר את החור בגרוש ואז טבע קורסת. גם אפל עברה את זה ועד שסטיב גובס לא חזר לא חזרה לעצמה. המקרה ההפוך צק פוינט בה נשאר המייסד בעל הרקע הטכני שמבין באמת מה החברה עושה ולא רק דרך טבלאות אקסל. זה מה שצריך ללמד
  • 9.
    אלי 24/04/2018 08:40
    הגב לתגובה זו
    היה שיעור טוב להיזהר בעתיד בהשקעות.
  • 8.
    ירון 23/04/2018 18:47
    הגב לתגובה זו
    החברה חייבת לפרוץ קדימה לאחר שירדה בשיעור ניכר.יש לה טכנולוגיה טובה והיא עשויה להרכש על ידי מתחרה רציני וגדול.
  • 7.
    רונן 23/04/2018 16:34
    הגב לתגובה זו
    אין לי מאומה נגד מימוש ורווח יפה. אולי טוב היה אם חלק מהחברות שעשו אקזיט היו מפתחות את המוצר והטכנולוגיה בארץ ואז היו צומחות לנו כאן מספר חברות ענק נוספות שהשכר אצלן היה גדול יותר מהממוצע בארץ.
  • 6.
    ניר 23/04/2018 14:59
    הגב לתגובה זו
    ב-82 התחלתי לעבוד בסאייטקס בהרצליה. מאז חלפו 36 שנה והטכנולוגיה הישראלית עשתה פריצת דרך במגוון תחומים החל מסייבר ,רפואה, וכל נושא אפשרי נוסף. עם של יזמים שמגשימים חלום ועוזרים לכלכלת המדינה להשיג צמיחה מואצת ולהביא זרם השקעות מכל העולם.
  • 5.
    דן 23/04/2018 14:02
    הגב לתגובה זו
    ישראל הפכה למעצמת הייטק רק תודות למוח הישראלי. סיפור אגדה אמיתית.
  • 4.
    אלי בן ארויה 23/04/2018 12:43
    הגב לתגובה זו
    סיפור טבע בשנתיים החולפות מחק חברה גלובלית מצליחה. צריך ללמוד אותו באופן יסודי כדי למנוע בעתיד מינוף חסר הגיון ומסוכן שגרם להידרדרות טבע.
  • 3.
    טליה 23/04/2018 12:04
    הגב לתגובה זו
    כמובן שהרווח ענין אותם אבל הייתה תחושת שליחות והקמה של תעשיה חדשה בישראל. תחושה שגרמה סיפוק גדול מעבר לכסף.
  • 2.
    הררי גד 23/04/2018 11:41
    הגב לתגובה זו
    היסטוריה יפה שנעים להיזכר בה אבל כיום כולם עסוקים רק באקזיטים...
  • 1.
    דוד 23/04/2018 10:44
    הגב לתגובה זו
    פארמוס הייתה אחת הנפילות הקשות של חיי כמשקיע. כגודל הציפיות כך גודל האכזבה.
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.