בייג'ין מסרבת להתפשר על שבבים מוחלשים של אנבידיה, ומאיצה את דחיקתה מהשוק הסיני דרך התקדמות מהירה בייצור מקומי. הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי ארה"ב תאשר ייצוא של שבבי H200, השניים בחוזקה של אנבידיה, אחרי בלקוול,  ל"לקוחות מאושרים" בסין, תמורת 25% מההכנסות שיועברו לממשל האמריקאי. ההחלטה אמורה היתה להחזיר לאנבידיה חלק משוק הסיני, אולם, רגולטורים סיניים כבר הזהירו חברות טכנולוגיה מקניית גרסאות מוחלשות כמו H20, וטראמפ עצמו הודה כי "סין לא רוצה שבבים נחותים" והנה זה הופך לרשמי - הסינים מסרבים "להצעה" של טראמפ. הממשל יפעל למנוע את ההפצה מאנבידיה. 

ההסכם בין טראמפ לאנבידיה נועד להקל על מתיחות הסחר בין המדינות, אך הסיכוי שהוא יהפוך לישים הוא נמוך. שבבי H200, שמציעים 141 טרה-פיילופס של עיבוד צף , פי 6 מ-H20, נחסמו קודם לכן תחת מדיניות ביידן מחשש לשימושים צבאיים. טראמפ שינה את הגישה, והעלה את התשלום מ-15% על H20 ל-25% על H200, מה שצפוי להניב לארה"ב 10 מיליארד דולר שנתיים, רק שהסינים אומרים - "הכל או כלום". הם לא מוכנים להיות רוכש נחות, הם לא מוכנים לקבל את המוצר הנחות. 

הרקע למשבר נעוץ במלחמת השבבים שהחלה ב-2022, כאשר ארה"ב הגבילה ייצוא מתקדם מחשש להשפעה על ביטחון לאומי. סין, ששוק השבבים שלה צמח ל-220 מיליארד דולר ב-2025 (גידול של 15% משנה קודמת), הגיבה בתוכנית "Made in China 2025" המעודכנת. המטרה: 50% עצמאות עד סוף השנה, לעומת 15% ב-2019. תוכנית Big Fund III הקצתה 47 מיליארד דולר לקווי ייצור, והממשלה בנתה 40 מרכזי R&D חדשים. ההוצאה על ציוד ייצור זינקה ב-53% בהחצי הראשון של 2025, והייצור המקומי של פוליסיליקון, חומר גלם מרכזי, הגיע ל-80% מהשוק העולמי. חברות כמו עליבאבא, טנסנט ובייטדאנס, שרכשו מיליון שבבי H20 ב-2024, העבירו 45% מאימוני AI מחוץ לסין, בעיקר לארה"ב ואירופה, אך הן חוזרות בהדרגה לחלופות מקומיות.

מעבר לכך, גל של חברות שבבי AI סיניות נמצא במרוץ כשהן מצמצמות את הפער בהדרגה וצופות כי תוך שנים בודדות יגיעו למערכת מלאה שלא תיפול מהקיימות בשוק, גם לא של אנבידיה.   

• טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
• גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאחרונה הונפקה Moore Threads, "האנבידיה של סין", בבורסת שנגחאי (STAR Market) וזינקה 425% ביום הראשון, מסיימת במחיר של 600.5 יואן למניה – פי 5.25 ממחיר ההנפקה. החברה גייסה 8 מיליארד יואן (1.13 מיליארד דולר), השיא השנתי, עם שווי שוק של 282 מיליארד יואן (40 מיליארד דולר). הביקוש נרשם 2,750 פעמים מעל היעד, עם 4.82 מיליון משקיעים פרטיים. Moore Threads, שהוקמה ב-2020 על ידי בכיר לשעבר באנבידיה, פיתחה ארבעה דורות של שבבי GPU תואמי CUDA, ומכרה 1.2 מיליון יחידות ב-2025. היא צופה גידול של 242% במכירות ל-1.5 מיליארד יואן בשנה הבאה, בעיקר מאימוני AI. ההנפקה הפכה את מייסדה ז'אנג ג'יאנג'ונג למיליארדר עם 4.3 מיליארד דולר, והדגישה את התמיכה הממשלתית: התהליך הושלם ב-122 יום בלבד. «האנבידיה של סין זינקה 425% בהנפקה – סימן לעצמאות טכנולוגית מול ארה"ב».