מחשוב קוונטי iqmמחשוב קוונטי iqm

מרוץ המחשוב הקוונטי מתחמם: סטארט־אפ אירופאי גייס 300 מיליון דולר

חברת IQM הפינית, שנוסדה ב-2018, מגייסת הון להאצת פיתוח מחשבים קוונטיים כחלק מהמאמץ האירופי להגיע להובלה עולמית עד 2030
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

חברת IQM הפינית גייסה יותר מ-300 מיליון דולר בסיבוב השקעה שהובילה קרן השקעות אמריקנית. הגיוס הזה מבטא את הכיוון החדש באירופה לפתח תעשיית מחשוב קוונטי שתוכל להתחרות עם החברות האמריקניות הגדולות. הנציבות האירופית כבר הציבה יעד להפוך את היבשת למובילה העולמית בתחום עד 2030.


יאן גץ הקים את IQM ב-2018, שנתיים אחרי שסיים דוקטורט בפיזיקה. גץ זיהה הזדמנות: המחשוב הקוונטי התחיל לעבור מהמעבדות האקדמיות לעולם העסקי, אבל אירופה פיגרה במסחור הטכנולוגיה. ב-2019, שנה אחרי ההקמה, IQM הפכה לחברה הראשונה בפינלנד שגייסה מימון סיד בתחום המחשוב הקוונטי - 11.4 מיליון יורו. מאז, החברה התבססה כאחת השחקניות המובילות בשוק האירופי. הלקוחות שלה כוללים את מרכז המחשוב העל ליבניץ בגרמניה ומרכז המחקר הטכני VTT בפינלנד.


הטכנולוגיה של IQM מבוססת על מעגלים אלקטרוניים שמקוררים עד שהם מגיעים למצב של מוליכות-על - מצב שבו הם יכולים להוליך חשמל ללא התנגדות. "הגישה של מוליכות-על מבוססת על טכנולוגיית שבבים", מסביר גץ. "אנחנו משתמשים בתהליכי ייצור סטנדרטיים של מוליכים למחצה לבניית השבבים שלנו. זה לבדו אומר שזו גישה שמאוד ניתנת להרחבה". הגישה הזאת פופולרית גם בקרב החברות הגדולות כמו מיקרוסופט, IBM וגוגל של אלפאבית. IQM מנסה לבדל את עצמה על ידי בניית מכונות טובות יותר. ב-2024, החברה דיווחה על הישג טכני כשאחד מהמעבדים הקוונטיים שלה הגיע לרמת דיוק של 99.9%. דיוק גבוה חיוני לביצועי האלגוריתמים הקוונטיים - ככל שהדיוק גבוה יותר, כך פחות שגיאות יש במערכת. שגיאות הן בעיה מתמשכת בתעשיה הזו.


20 מחשבים בשנה

נכון ל-20 במאי, IQM מכרה ושלחה יותר מחשבים קוונטיים מובנים ב-12 החודשים האחרונים מכל יצרן אחר. גץ אמר שהחברה יכולה לייצר עד 20 מחשבים בשנה, "שזה הרבה מאוד בתעשיה הזו". מכירת מערכות מהווה את עיקר ההכנסות של החברה כיום. רוב המחשבים נמכרים ללקוחות מחקר כמו מעבדת אוק רידג' הלאומית בארה"ב. "אנחנו משלבים את המחשבים הקוונטיים שלנו לתוך הסטאק הקיים שלהם של מעבדים או כרטיסי גרפיקה", אמר גץ. "זה מאפשר לנו לפתח את המוצר עד רמה שהתעשייה יכולה לאמץ אותו".


גץ צופה שיהיה מעבר לכיוון מחשוב בענן, או "קוונטי כשירות", בשנים הבאות. אבל בינתיים מכירת המערכות עובדת כדרך להרוויח כסף. "לקוחות מחדשים את החומרה שלהם כל שלוש שנים בערך, מה שאומר שאם תשמרו עליהם מרוצים, אתם במצב טוב מאוד למכור שוב", הוא אמר.


חברות כמו D-Wave Quantum חוות תנודות חדות בהכנסות - סכומים גדולים מגיעים בזמנים לא צפויים בגלל מכירות המערכות הבלתי סדירות. גץ טוען שלמרות זאת, מכירת החומרה היא מודל עסקי בר-קיימא. "הגענו לרמה שבה אנחנו אחד ממובילי השוק, ולקוחות מאמינים שנמשיך לספק להם פתרונות איכותיים", הוא אמר. "זה נותן לנו יתרון תחרותי משמעותי".


IQM זוכה לתמיכה רחבה ממשקיעים אירופיים. אמנם קרן השקעות אמריקנית הובילה את סבב הגיוס הנוכחי וזכתה לפרסום בתקשורת, אבל רוב הכסף שגויס הגיע ממשקיעים אירופיים. "יש הרגשה של רנסאנס שסוף סוף אנחנו יכולים לעשות משהו", אמר גץ. "להגדיל את העסק בקנה מידה עולמי זה צעד מרגש מאוד עבור החברה".

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

סם אלטמן ולארי אליסון CHATGPTסם אלטמן ולארי אליסון CHATGPT

אורקל זינקה ב-36% בעקבות העסקה עם OpenAI - למה האנליסטים חוששים?

הסכם מחשוב בהיקף 300 מיליארד דולר מציב את אורקל בתלות חריגה בלקוח אחד שעדיין אינו רווחי, ומעלה חששות בשוק לגבי סיכונים פיננסיים ותחרות גוברת בתחום הבינה המלאכותית

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אורקל OpenAI

מניית אורקל Oracle Corp -5.09%  זינקה בשבוע שעבר ב-36% ביום אחד - העלייה הגדולה ביותר שלה מאז 1992. העלייה הגיעה בעקבות הדוחות הרבעוניים שחשפו התחייבות של 455 מיליארד דולר מלקוחות עתידיים, כשחלק ניכר מהסכום קשור ללקוח אחד: OpenAI. במקביל לעלייה החדה, גברו הקולות הספקניים בקרב האנליסטים. OpenAI עדיין לא רווחית, והיא כבר התחייבה להוציא סכומי עתק על פרויקטי בינה מלאכותית. כעת בוול-סטריט תוהים האם החברה תצליח לעמוד בהתחייבויות כלפי אורקל.


OpenAI התחייבה לקנות מאורקל כוח מחשוב בשווי 300 מיליארד דולר במשך חמש שנים, החל מ-2027. זו אחת העסקות הגדולות בתעשיית הטכנולוגיה. למה זה בעייתי? OpenAI מייצרת היום רק 12 מיליארד דולר הכנסות שנתיות. במקביל, היא כבר התחייבה להוציא יותר מ-100 מיליארד דולר נוספים על פרויקטי בינה מלאכותית אחרים. כלמר, החברה מתחייבת להוציא הרבה יותר כסף מאשר היא מייצרת. "OpenAI צריכה יותר מ-300 מיליארד דולר הכנסות כדי להצדיק רמת הוצאה כזאת", מסביר גיל לוריה, מנהל השקעות בחברת D.A. Davidson. הוא נמנה עם הקומץ אנליסטים בוול סטריט שנשארו זהירים אחרי הדוח הרבעוני המרשים של אורקל.


לקוח בודד אחראי לרוב ההכנסות

אורקל דיווחה על 455 מיליארד דולר בהתחייבויות ביצוע עתידיות - עלייה חדה של 359% משנה קודמת. אבל הנתון שהטריד את האנליסטים הוא כי חלק ניכר מהסכום הזה קשור ללקוח בודד - OpenAI. השוק מהמר בעצם על היכולת של חברת הבינה המלאכותית לעמוד בהבטחותיה.


OpenAI פועלת כעמותה ללא רווח, מה שמגביל את יכולתה לגייס הון בחופשיות. בעיה זו מסבכת את יכולתה לממן את ההתחייבויות הכספיות הנרחבות שלה. האנליסטים צופים שהבעיה תיפתר בשנה הקרובה כשהחברה תשנה את מעמדה המשפטי.


מארק מרפי, אנליסט מג'יי פי מורגן, העלה את מחיר היעד של אורקל ל-270 דולר. מחיר היעד הזה נמוך מהמחיר הנוכחי של המניה בכ-7%. מרפי מעריך ש-70% מההכנסות של אורקל הן קבועות, מה שנחשב לנכס חשוב. הוא גם רואה בחברה "מקלט יחסי" במגזר התוכנה. אבל הוא מודאג מחוסר השקיפות בחוזים. "אורקל סוגרת עסקים גם מחוץ ל-OpenAI, כולל לפחות שני חוזים ששווים 'מיליארדי דולרים'", כתב מרפי. "אבל אנחנו בחושך לגבי האם המיליארדים האלה מסתכמים ב-4 מיליארד דולר מתוך 455 המיליארד, או 10, 50, אפילו 100 מיליארד דולר". כלומר, חוסר השקיפות של אורקל מקשה על השוק להעריך כמה מהסיכון של החברה תלוי בלקוח אחד.