יום הבחירות: האם תקבלו שבתון או יום חופש ומה ההבדל?
בחירות היום, יום ההצבעה לכנסת ה-22, הוא יום שבתון עבור חלקים נרחבים מהמועסקים במשק. מהו "שבתון"? מה ההבדל בינו ליום חופש, באילו מקומות עובדים גם ביום זה, וכמה כסף מקבלים אם עובדים היום?
ככלל, לא עובדים היום. כל אזרח אמור לממש את זכותו להצביע. היום מוגדר כיום שבתון - יום שבו אין חובה לעבוד, ולא מנוכה על כך יום חופש מהמכסה שעומדת לזכות העובד.
כמעט כולם זכאים ליום שבתון - כל מי שיש לו זכות הצבעה לכנסת, וגם עובדים שאינם זכאים לבחור כמו עובדים זרים ובני נוער, זכאים ליום שבתון.
אתם זכאים לקבל כסף על יום השבתון - כל עובד שעבד לפחות 14 ימים רצופים לפני יום הבחירות באותו מקום, יקבל שכר רגיל עבור יום השבתון.
ואם אתם עובדים ביום הבחירות אתם זכאים לתשלום כפול. יש מקומות עבודה שאצלם יום שבתון - אין יום חופש בתשלום, אבל כן יש יום עבודה בתשלום כפול. הענפים האלו הם אלו הנחוצים למשק כמו - כוחות הביטחון וההצלה, בתי חולים (במתכונת מיוחדת), שירותי תחבורה, עובדים בבחירות עצמן, עובדי תקשורת, עיתונאים ועוד.
חשוב לדעת: החוק אינו מבחין בין סוגים שונים של עובדים או מעסיקים, לכן הזכות לשכר כפול בגין עבודה ביום הבחירות (או שכר רגיל ויום מנוחה חלופי) יכולה להיות נתונה לכל עובד, גם אם אין לו זכות לבחור, כולל עובדים זרים ובני נוער.
- טאקאיצ’י בדרך לראשות הממשלה ביפן - המניות מזנקות והין נופל
- אינפלציה, אורז וטראמפ: יפן הולכת לבחירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שירות מילואים ביום הבחירות
שכיר ששירת במילואים ביום הבחירות זכאי לקבל את תשלום המילואים, ובנוסף לקבל מהמעסיק את שכרו הרגיל עבור יום השבתון.
עובד במערכת הבחירות
עובדים ביום הבחירות במערכת הבחירות מקבלים הטבות נוספות. אם אתם בשירות סיעה/מפלגה כלשהי (חברי ועדת קלפי, משקיפים וכו'), או מטעם מועמד מסוים או מטעם ועדת הבחירות המרכזית לכנסת (מזכירי ועדת קלפי, מזכירי ועדת קבלה וכו'), אתם זכאים לשכר של לפחות 200% משכר המינימום וגם לתמורת חופשה שנתית בגובה של לפחות 4% מהשכר ששולם לכם. מהשכר ינוכה מס הכנסה בשיעור של 25%.
תשלום על שעות נוספות ביום הבחירות
עובדים שעבדו שעות נוספות ביום הבחירות זכאים לתשלום נוסף. הגמול מחושב מתוך שכר הבסיס ליום עבודה ביום הבחירות (שהנו בשיעור 200% משכר עבודה ביום רגיל), באופן הבא: בשעתיים הנוספות הראשונות - תוספת של 25% על שכר הבסיס ביום הבחירות (שהנו בשיעור של 200% מהשכר הרגיל) עבור שעת עבודה.
בשעתיים שלאחר מכן - תוספת של 50% על שכר הבסיס ביום הבחירות. במילים פשוטות על השעתיים הראשונות תקבלו 250% ועל השעתיים שלאחריהן 300%.
(שהנו בשיעור של 200% מהשכר הרגיל), כלומר שכרו של העובד בכל אחת מהשעות הנוספות הללו יהיה 300% משכר עבודתו הרגיל.
ויש הטבה נוספת - מתשלומים המשולמים לעובד המועסק בתקופת הבחירות באופן זמני על ידי מפלגה או ועדת הבחירות המרכזית, ינוכו במקור מס מיוחד בשיעור של 25% ודמי ביטוח לאומי מופחתים וזאת עד גובה תשלום כולל של 8,800 שקל.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
אז כולם אומרים לכם ללכת להצביע ביום הבחירות, אבל אולי כדאי בכלל ללכת לעבוד ביום הזה
- 1.מעסיק קטן 17/09/2019 12:13הגב לתגובה זו...איך זה קשור לעובדים זרים למשל שממילא אין להם זכות הצבעה? למה המעסיק צריך לספוג את יום החופש שלהם או לשלם כפול? ובאותו עניין, למה המעסיק צריך בכלל לממן את יום השבתון הזה באופן גורף ומבלי שהעובד נדרש להביא הוכחה לפחות שהוא הגיע לקלפי, שלא לדבר על להצביע? החוק כמו שהם כיום מעודד אנשים לצאת לקניות במקום לעודד אותם להצביע.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
