בתום דיון סוער: קק"ל תעביר לקופת המדינה 2 מיליארד שקל

גפני: "בקק"ל נצבר כסף גדול ויש לוודא שהוא יגיע בסוף לכלל האזרחים"

נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה קק"ל

בתום דיון סוער שנערך הבוקר בוועדת הכספים סביב שאלת עתיד קק"ל ועצמאות הקרן, הגיעו ראשי קק"ל ואנשי האוצר להסכמות לפיהן בשנתיים הקרובות קק"ל תעביר לקופת המדינה מיליארד שקל בכל שנה, כלומר 2 מיליארד שקל בסך הכל.

הוועדה החלה הבוקר את הדיון הראשון של כנס החורף בדיון בהצעת חוק שמטרתה לקבוע כי 80% מהכנסות קק"ל משיווק קרקעות יופנו למימון פרויקטים לאומיים, תוך שקק"ל תמשיך ליהנות מפטור ממסים המתחייבים מהשבחת הקרקעות בעקבות פיתוח תשתיות שנעשתה ושנעשית ע"י המדינה לאורך השנים.

על פי הצעת החוק, לקק"ל ניתנה האפשרות לבחור באופציה אחרת, שבה לא תידרש להעביר מדי שנה סכומים גדולים למדינה ובמקום זאת יחולו עליה כל המסים הקבועים בחוק, לכל מי שבידיו קרקעות. הצעת החוק עוררה ויכוח חריף וחוצה מפלגות בין חברי הכנסת, כשמחד היו שטענו שהצעת החוק תיפגע קשות בעצמאות קק"ל וביכולתה לשמור על קרקעות המדינה והסיוע שהקרן מעניקה לרשויות בפריפריה, ומנגד חברי כנסת אחרים טענו שקק"ל פועלת בחוסר שקיפות לאחר שצברה מיליארדים רבים של שקלים ואינה נושאת בנטל הכלכלי הלאומי, למרות שמדובר בכספים ציבוריים. 

לבסוף, אחרי למעלה משעתיים דיון, הגיעו נציג הצדדים להבנות, שעשויות להגיע לכלל הסכם כתוב, לפיו כאמור קק"ל תעביר את הכספים שסוכמו בכל אחת מהשנים לטובת קידום פרויקטים לאומיים מתוך תקציב המדינה.

 

הדיון הסוער הפגיש בין חברי הכנסת שמצדדים בשמירה על עצמאות קק"ל ודרשו את עמידת הממשלה בהסכם שנחתם זה מכבר עם קק"ל ושלפיו הקרן כבר מעבירה כספים לטובת פרויקטים לאומיים וכן שלא יהיו עוד דרישות מצד המדינה כלפי קק"ל עד שנת 2021. ומנגד, היו חברי כנסת שטענו שהיקף הנכסים והכספים שנצברו בידי קק"ל מחייבים יתר שקיפות וכי קים אינטרס ציבורי שהכספים ייועדו למטרות ציבוריות כלליות ולא יישמרו בקופה נפרדת בקרן. 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הסביר שהדיון מתקיים לבקשת הממשלה ואף ציין שהנושא לכשעצמו נכון אך באמת מחייב דיון. עוד אמר: "בקק"ל הצטברו היקפי כספים גדולים מאוד, שבעבר הקרן העבירה חלקית את הכספים לממשלה לצורך קידום פרוייקטים לאומיים לטובת כלל האזרחים. זאת בעוד קק"ל עצמה לא תמיד מעבירה כספים לעניינים הקשורים לכלל האזרחים".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) שניסה עוד טרם הדיון למנוע את קיומו באמצעות פנייה ליועץ המשפטי לכנסת, אמר כי "אם יחוקק החוק הזה, הוא לא יעבור את מבחן בג"צ מבחינה פרוצדורלית, בדיוק כמו שחוק מיסוי דירה שלישית. נדרש שלפחות יהיה דיון תקין ושנוכל ללמוד את החוק הלא-פשוט הזה טרם תחילת הדיון בו. מדובר בחוק דרקוני, חלק מחוק ההסדרים שגם ככה יש ויכוח על הלגיטימיות שלו. המדינה מנסה להיכנס לכיס של ישות משפטית עצמאית. לא אסכים שתהיה כאן הצבעה במחטף. אם רוצים לקדם את העניין הזה זה צריך לבוא כחוק חדש שעומד בפני עצמו תוך דיון מעמיק. האינטרס הציבורי הוא שיישאר גוף ציוני שפועל לטובת העם היהודי". 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יצחקי 23/10/2017 16:04
    הגב לתגובה זו
    בגולה...לכן הגיע הזמן שבגולה יפסיקו לתרום כספים שעוברים למטרות שאינם לרכישת קרקעות להתיישבות...
  • מסכים 24/10/2017 13:02
    הגב לתגובה זו
    שהכספים שקקל תעביר למדינה יופנו "לפרוייקטים מתוך תקציב המדינה", מה שמשאיר פתח רחב מאוד לתמרן את הכספים הללו לכל מיני פרוייקטים שלא בהכרח רלוונטיים לכלל אזרחי המדינה ו/או למטרות שלשמן הם נתרמו.
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.