פורשה 911 קאררה 4S בארץ

פורשה ישראל מתחילה בשיווק גרסת ההנעה הכפולה של ה-911
אלי שאולי |

פורשה 911 קאררה 4S

כשנה לאחר השקת ה-911 החדשה מתחילה פורשה ישראל בשיווק שתיים מהגרסאות היותר מעניינות שלה. מדובר בגרסאות כפולות ההנעה של ה-911 קאררה המהוללת או ליתר דיוק ב-4S – גרסת ההנעה הכפולה עם המנוע החזק יותר בהיצע של מכונית הספורט הגרמנית. ה-4S מצוידת במנוע ה-3.8 שמייצר 400 כ"ס לעומת 350 כ"ס בגרסת ה-3.4 ליטר הרגילה. זה אומר שהמכונית הזו זריזה יותר מהגרסה הרגילה עם זינוק ל-100 קמ"ש ב-4.3 שניות ומהירות מרבית של 299 קמ"ש.
 

נכון לעכשיו התייצבה באולמות התצוגה של פורשה רק גרסת ה-4S החזקה יותר, כיוון שלטענת היבואנית רוב הלקוחות מעדיפים את הגרסאות האלה. אבל כרגיל בפורשה, לקוח שירצה יהיה יכול לקבל גם את כפולת ההנעה הרגילה. מעניין לציין שעד כה הגיעו 5 מכוניות מהדור החדש של ה-911 לארץ וכולן בגרסת ה-S החזקה יותר.

המכונית החדשה של פורשה תגיע ברמת ציוד מעט גבוה יותר מזו של הדגם הרגיל (כמו כל גרסאות ה-S) ועם חישוקי 20 אינץ' לעומת 19 (245/35 מלפנים, ו-295/30 מאחור). חיצונית היא תיבדל באחוריים רחבים יותר (4.5 ס"מ) ופס אדום שמחבר בין הפנסים האחוריים.

מחיר המכונית החדשה יעמוד על 1,175,000 שקלים (לעומת מחיר התחלתי של 887,000 שקלים לגרסה הרגילה). גרסת ההנעה הכפולה הרגילה שמכונה קאררה 4, תעלה 987,000 שקלים. בשני המקרים תיבת ה-PDK – כפולת המצמדים של פורשה – תוסיף לחבילה 35,000 שקלים. היבואנית מצפה למכור 3-4 מכוניות כאלה בשנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.