27 שרי אוצר בחדר אחד: גייטנר ילחץ לנקיטת פעולות; תנאי החילוץ ליוון במרכז

כלכלן אירופי בכיר: "עם יכולת מימון של 440 מיליון יורו, ה-EFSF יחזיק מעמד 6 חודשים בלבד אם הקרן תתערב באותו קצב כמו הבנק המרכזי האירופי"
דניאל פליישר | (4)

לאור הסיכונים הגוברים בגוש האירו, הגיע היום מזכיר האוצר האמריקני, טים גייטנר, לכנס שרי האוצר בפולין כאשר הוא צפוי לנסות ולשכנע את חברי הכנס לנקוט באפשרות למינוף קרן החילוץ של גוש האירו, EFSF, בעלת 609.8 מיליון דולר בקופתה, במטרה להעניק כוח אש רב יותר למלחמה במשבר החובות.

"נוכחותו של מזכיר האוצר האמריקני מצביעה על מפלס החרדה למה שקורה בתוך אירופה כאשר זה צפוי להגביר את הלחץ על מכתיבי המדיניות לנקוט באמצעים נחושים יותר", אמר אסטרטג בכיר בלויד'ס בנק בלונדון.

המתח בוועידה גבר לאחר שר האוצר הפיני דרש כי יוון תספק ערבונות על מנת שהראשונה תאשר את השתתפותה של הלסינקי בחבילת חילוץ נוספת. זה בתורו טרם לדאגות למערכת הבנקאות באירופה כאשר הפחד הגדול הוא מפני חדלות פירעונה של יוון אשר תוביל לקריסת מערכות כלל עולמית.

הוועידה היום מתנהלת לאחר שאתמול הודיעה הבנק המרכזי באירופה, ה-ECB, על תוכנית משותפת שלו ושל 4 בנקים מרכזיים נוספים, כולל הפדרל רזרב, לספק נזילות דולרית נוספת למערכת הבנקאית באירופה. מדובר במהלך מנע על מנת להוריד את אי הוודאות של המערכות המימון בבנקים הגדולים כאשר החשש הוא מפני חשיפתם הגדולה ליוון.

השרים צפויים גם לדון בנושא האיגרות המשותפות לגוש האירו, כאשר שר האוצר הבלגי הביע את התאכזבותו מהתנגדותה של אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה לביצוע המהלך. מהלך שכזה יוריד את עלויות המימון לחברי גוש האירו החלשים יותר אך יעלה את עלויות המימון למדינות החזקות יותר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נועם 16/09/2011 18:42
    הגב לתגובה זו
    דחו את ההחלטה הכבדה ביותר שהייתה צריכה להתקבל והיא כמובן מה עושים עם יוון...יום ראשון ירידות חדות לדעתי בסקטור הבנקאות
  • 3.
    לימור 16/09/2011 14:55
    הגב לתגובה זו
    בסך הכל הם שכנים טובים ... במה זה כרוך ?
  • 2.
    טוני 16/09/2011 14:25
    הגב לתגובה זו
    כדאי שיצאו ויעבדו! אולי זה עונש של הגרמינים לסחוב כל הפרזיטים על גביו על פשעים של הנאצים?
  • 1.
    שוב פעם האמריקאים באים להציל את האירופאים (ל"ת)
    מעצמם! 16/09/2011 13:32
    הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).