המנהיגים משדרים תקווה: מדדים באירופה זינקו בתגובה להודעת ה-ECB
בורסות אירופה ננעלו בעליות שערים חדות ברקע להודעה טובה של הבנק המרכזי האירופי (ECB). המדדים שעלו במהלך היום קפצו מעלה אף יותר עם התקווה כי בעית הנזילות של המערכת הפיננסית תפתר בצעדים שננקטו היום.
עוד במרכז היום עמד מאבקם העיקש של מנהיגי אירופה להשאיר את יוון בגוש האירו ולסייע לה להימנע מחדלות פירעון. בנוסף, מפלס החששות באירופה ירד לאחר שממשלת ספרד עברה בהצלחה את הנפקת האג"ח.
מדדים ומניות
המדדים המובילים באירופה סיימו בעליות בולטות: מדד הדאקס בגרמניה עלה 3.15%, מדד הקאק הצרפתי הוסיף 3.275 ומדד הפוטסי בבריטניה טיפס 2.11%.
הסקטורים שבלטו הים הם בנקים ורשתות קמעונאיות. מבין הבנקים נציין את דויטשה בנק שעלה 5.8% ואת BNP פאריבה שזינק ב-13.4%, ברשתות הקמעונאיות בולטות קינגפישר שזינקה 4.8% לאחר שדיווחה על עלייה של 28% ברווחי החברה בחציון.
המנהיגים משדרים אופטימיות
לאחר שיחת הועידה ביום רביעי, קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ונשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, אישרו מחדש את תמיכתם ביוון, ונתנו אור ירוק למתן הסעד הזמני למדינה. יוון התחייבה לעמוד בהתחיבויותיה וכל זה בכדי לבלום את החששות מחדלון פירעון בגוש האירו.
ההנפקה בספרד
ממשלת ספרד הנפיקה בהצלחה 3.9 מיליארד אירו (5.4 מיליארד דולר) אג"ח לטווח הארוך עד 2020. התשואה לפדיון לאגח שמועד פירעונם הוא ב-אוקטובר 2020 ירדה מעט בהשוואה להנפקה הקודמת בחודש פברואר מ-5.22% ל-5.19%, דבר אשר מצביע על ירידה בפרמיית הסיכון הנדרשת מהתחבייבויות של ממשלת ספרד. רמת הביקוש לאג"ח הייתה פי 2.01 מההיצע, בעוד שבחודש פברואר נרשם יחס של 1.54 בלבד.
התשואה של אג"ח למועד אפריל 2020 עלתה מעט לרמה של 5.05% מ-4.9% שנשמה בחודש יוני. גם כאן נרשמה ביקושים ערים של פי 2.01 מההיצע כאשר בחודש יוני עמד המדד על יחס של 1.9. אג"ח ליולי 2019 הונפקה בתשואה של 5% בהשוואה ל4.07% שנרשמה באפריל 2009, כאן הביקוש היה הגבוה ביותר ועלה פי 2.7 על ההיצע זאת לעומת יחס של 1.9 במכרז הקודם.
נזכיר כי אתמול, השווקים באירופה קיבלו רוח גבית בעקבות הנפקת האג"יח הגרמני. הכלכלה החזקה בגוש האירו מכרה 4.1 מיליארד אירו (5.6 מיליארד דולר), לאחר שבתחילת השבוע התשואה על האג"ח נפלה לשפל שיא בצל התגברות החששות בשווקים שיוון תגיע לחדלות פרעון כבר בחודש הקרוב.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
