כחלון נותן גז: הסדר נדידה פנים-ארצית יאיץ את כניסתן של מירס ואקספון

המפעילות החדשות ישלמו בתחילה דמי קישוריות בסך 7.2 אגורות לדקה. "ההחלטה מבטיחה את יכולת החברות החדשות להתחיל להתחרות בהקדם האפשרי"
לירוי פרי | (5)

משרד התקשורת פרסם היום (א') הסדר נדידה פנים-ארצית, אשר יאפשר כניסה מהירה יותר של המפעילות החדשות - מירס ואקספון - אשר זכו במכרז התדרים בשבוע שעבר.

היום הודיע משרד התקשורת לחברות הסלולר הותיקות על ההחלטה, על פיה אלו יארחו את החברות החדשות ברשתותיהן עד שמירס ואקספון יבנו תשתית עצמאית מלאה לאורך השנים.

לדברי שר התקשורת משה כחלון, "ההחלטה מבטיחה את יכולת החברות הסלולריות החדשות להתחיל להתחרות בחברות הסלולר הקיימות ולספק את שירותיהן לציבור הצרכנים בישראל בהקדם האפשרי."

כזכור, במסגרת המכרז שניהל משרד התקשורת לצורך הענקת הרישיונות בשבוע שעבר, נדרשים הזוכים להקים ולהפעיל רשת טכנולוגית UMTS עצאמית. בנוסף, במכרז נקבע כי ייבחנו הקלות מסוימות למפעיל החדש אשר יש בהן כדי להקטין את חסמי הכניסה שלו בשלב החדירה לשוק.

"מובן שאין בידי מפעיל חדש להקים רשת כלל-ארצית המונה אלפי תחנות בסיס בתוך זמן קצר, אלא במשך מספר שנים משמעותי. לפיכך נדרש לאפשר למפעיל חדש להשתמש ברשתות הקיימות של המפעילים הקיימים בתקופת הביניים עד להשלמת הרשת שלו", כך נכתב בהודעת משרד התקשורת.

הסכם זה מהוגן תחת הכותרת הסדר נדידה פנים ארצי, בתוך כך קבע משרד התקשורת כי ההסדר יצא לפועל במתווה חד כיווני. בחלופה זו, כאשר מנוי חדש של אקספון/מירס מתחיל שיחה בתחום הכיסוי העצמאי של החברה אך יוצא במהלכה מתחום הכיסוי - מרגע היציאה ועד לסיום השיחה ינתן השירות על ידי אחת מן החברות הותיקות, גם אם אותו מנוי חזר לתחום הכיסוי העצמאי.

האופציה השניה, שנפלה בהליך קבלת ההחלטות, הביאה הסדר נדידה דו כיווני, שמאפשר ניידות חופשית בין תחומי הכיסוי. הסיבה לפסילת אופציה זו הייתה טמונה במורכבות הטכנולוגית.

בשורה התחתונה, הצרכנים יקבלו שירות שיחה רציף והמפעילות הסלולריות החדשות יצטרכו לשלם דמי קישוריות, שיקבעו באמצעות מו"מ, לחברות הותיקות. ברירת המחדל עומדת על 7.2 אגורות לדקה, אלא אם יקבע אחרת על ידי החברות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יוסי 17/04/2011 17:31
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לך תמשיך לעשות. כולם מדברים ולא עושים. אתה עושה דברים נפלאים. אל תתן לאף אחד להזיז אותך מדרכך. כל מי שאני מדבר איתו חולק לך שבחים. אולי עוד תיהי ראש ממשלה בעתיד. העם אוהב אותך.
  • 4.
    אברהם 17/04/2011 15:08
    הגב לתגובה זו
    רבותי התעוררו, כאשר היינו צעירים אני וההורים שלכם שילמנו עבור קו בזק בשנת 1985, 260000 אלף שקל, היום לא מקבלים מאומה, גימלאים צריכים את הכסף, אנא
  • 3.
    יעל 17/04/2011 15:02
    הגב לתגובה זו
    עד שלא תהיה שביתת צרכנים והחרמה של ביצוע שיחות יום אחד בחודש מצד כל הצרכנים " חרם צרכני " המחירים לא ירדו אסור יותר לעשות שום חבילות ושום קנסות כמו כן מכשירי הטלפון נמכרים לנו במחיר מופקע
  • 2.
    לא יצא כלום מהשינוי הזה נשלם אותו דבר (ל"ת)
    סוזי 17/04/2011 14:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי 17/04/2011 14:39
    הגב לתגובה זו
    אם החברות החדשות יתנו מחיר זול (ללא חבילת זמן אויר) אין בעיה אני מיד מנוי שלכם. 15-20 אגורות לדקה זה יהיה מעניין.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי