לתשומת לב הנוסעים לחו"ל: החוק מתיר לכם להעביר עד 100 אלף שקל בנתב"ג

כולם יודעים שעל מוצרים מעל סכום מסוים שנקנו בחו"ל, חלה חובת דיווח במכס אבל רבים לא יודעים כי גם על העברת סכומים גדולים יש חובת דיווח זהה
אלה ברייר |

נוסעים ומטיילים רבים, אינם יודעים, כי אדם הנכנס למדינה או היוצא ממנה - חייב לדווח על כספים מזומנים (מזומן, המחאות נוסעים וכו') שהוא נושא עמו, אם שווים הוא בשיעור הקבוע בחוק שעודכן בינואר האחרון.

על פי החוק שנקבע בינואר השנה, תקרת הסכום המותרת להכניס ו/או להוציא מהארץ היא 100 אלף שקלים שהם כ-29 אלף דולר או 20,000 יורו.

חובת הדיווח חלה על גם על מי שמכניס או מוציא כספים "באמצעות הדואר או בכל דרך אחרת". לעומת זאת, אם אדם מעביר את הכספים באמצעות תאגיד בנקאי, חובת הדיווח הנ"ל אינה חלה עליו, שכן היא חלה על הבנקים.

ממריאים או נוחתים? את הדיווח יש למסור בתחנת גבול - במסלול האדום כשאדם יוצא מישראל, עליו לדווח על הכספים שברשותו לפקיד מכס שבמקום היציאה ואילו כשאדם נכנס לישראל, הוא מחויב לעבור במסלול האדום - כאשר יש ברשותו טובין / כספים להצהרה.

ומה בדיוק אומר החוק? על פי הדין, אם ייתפס העובר במסלול הירוק כשעמו כספים בסכומים החייבים בדיווח כאמור, הוא ייחשד כמי שלא דיווח על הכספים, ולכן המלצת הרשות לאיסור הלבנת הון היא- בכל מקרה של ספק יש לבחור במסלול האדום.

לדברי עו"ד אורי גולדמן, ממשרד גולדמן ושות', המתמחה במיסוי ובאיסור הלבנת הון, חובת הדיווח הינה "חובה טכנית", "אם אדם עבר את תקרת הסכום לדיווח נוצרת לו "חובת דיווח" ואם אותו אדם עובר במסלול הירוק ולא מדווח הוא עובר עבירה על פי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון ועלול למצוא עצמו כעבריין".

חובת הדיווח חלה בכל מקרה וללא כל קשר לכך שמקור הכספים הוא חוקי ולגיטימי, למשל, כספים ממכירת נכס בחו"ל שאם היו מדווחים, היה יוצא ללא פגע. העבירה "נוצרת" רק כתוצאה מאי הדיווח.

חצי שנה בפנים: סעיף 10 לחוק איסור הלבנת הון קובע, כי דין עבירה זו הוא 6 חודשי מאסר או קנס הקבוע בחוק העונשין (226 אלף שקל) או פי עשרה מהסכום שלא דיווח עליו, לפי הסכום הגבוה יותר.

העונשים שונים (בקיצוניות) בין סוגי המקרים וככל שהחוק הופך "מוכר" יותר, כך ההתחמקות מחובת הדיווח הופכת חמורה יותר ואתה גם העונשים שבגינה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".