בעקבות יפן: האם כדאי להגדיל בימים אלו חשיפה למניות?
רעידת האדמה שחוותה יפן הרעידה את המדינה ואת שוקי ההון בעולם. גל הצונאמי והחשש מקרינה רדיואקטיבית הביא למימושים של כ-7% בשווקים. מהומות נמשכות וחוסר היציבות בעולם הערבי, התערבותה של מועצת הביטחון של האו"ם והגשת הסיוע הצבאי להגנת האזרחים בלוב גורמים לאי ודאות גבוהה. האם למרות החששות הגיע הזמן להגדיל חשיפה למניות? משקיעים רבים פונים ליועצי השקעות בשאלה כיצד לפעול, ומתקשים לראות ירידות בתיקי ההשקעות לאחר כמעט שנתיים רצופות של עליות. למרות נתוני מאקרו טובים וסביבה כלכלית צומחת, ממעטים יועצי ההשקעות להגדיל חשיפה למניות ואת הסיכון בתיקי הלקוחות. אחת הטענות המרכזיות היא שבתקופה של אי וודאות עדיף להקטין סיכונים ובד"כ כאשר אי הוודאות עולה השוק יורד. השאלה היא מתי השוק כבר מגלם את רוב החדשות הרעות? כמובן שאם הייתה תשובה חד משמעית, כולנו היינו יודעים לתזמן את השווקים ולאתר את נקודות הכניסה והיציאה. התשובה נעוצה ברמת הסיכון של המשקיע וביכולתו להתמודד עם הירידות בשווקים. ללקוחות שמוכנים לקחת סיכון ומודעים לנעשה בשווקים, הגיע הזמן לנצל את הירידות ולהגדיל בהדרגה את החשיפה למניות. כי אם לא עכשיו, מתי נגדיל? כשהשוק כבר יעלה?! הסיבה העיקרית להגדלת הרכיב המנייתי נעוצה במצב הכלכלי. הכלל שמנחה אותנו הוא שלאורך זמן הכלכלה מנצחת. אם המצב הכלכלי ישתפר, רווחי החברות יעלו וכך גם שוקי ההון. שאר הפרמטרים כגון מצב ביטחוני ואירועים נקודתיים אמנם משפיעים על הכלכלה אבל רובם זמניים בלבד. אם נסתכל אחורה, נוכל לראות שיפן התאוששה בעבר מרעידות אדמה, וגם אירועים פוליטיים מהותיים השפיעו רק לזמן קצר. לכן זו העת לנצל הזדמנויות. בישראל, להבדיל ממדינות אחרות, המשק צומח, הכלכלה משתפרת, דוחות הרבעון האחרון של 2010 המפורסמים בימים אלה יחסית טובים. בארה"ב המשק מתאושש וניתן לראות שיפור בנתוני המאקרו שפורסמו לאחרונה. הריביות בעולם עדיין נמוכות וכנראה שאין אלטרנטיבה טובה יותר להשקעה מאשר המניות. לאחר הירידות האחרונות בשווקים מחירי המניות יותר נוחים לכניסה ולכן יש הרבה סיבות להגדיל את החשיפה. בעבודתם נאלצים יועצי ההשקעות להתעסק בפן הפסיכולוגי לא פחות מאשר בפן המקצועי, ולכן כאשר הם חווים חששות אצל לקוחות הם מעדיפים להרגיע אותם, לשמר את המצב הקיים ולא לחשוף לסיכונים את תיק ההשקעות. במצב הנוכחי קשה לנצל הזדמנויות על מנת להשיג תשואות עודפות בתיקי הלקוחות. לכן צריך לאזור אומץ ולפנות ללקוחות שרוצים לנצל הזדמנויות ומוכנים להגדיל סיכונים ולהתחיל להעלות בהדרגה את הרכיב המנייתי. כאשר מתחיל תיקון בשוק המניות, הוא מתחיל בד"כ במניות הגדולות. הראשונים לעלות הם מניות מדד ת"א 25 ובראשם הבנקים כאשר הדגש הוא על מניות פועלים ולאומי. מניות אלו נחשבות מניות של משקיעים זרים ומהווים סממן לכיוון השוק. אפשרות נוספת למשקיעים שרוצים להגדיל חשיפה למניות היא השקעה עקיפה דרך תעודות סל או קרנות נאמנות מנייתיות. הכותב הוא אושר טובול משנה למנכ"ל מיטב טרייד ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 3.אני 21/03/2011 17:53הגב לתגובה זואם אני לוקח מעוף 1345 נקודות כנקודת ייחוס כשיא של השוק (לא מתווכח אם זה זול או יקר כשיא זמני של השוק), השוק הגיע לרמה הזו פעמיים שלוש ולא יכל לה, פעם ראשונה שהגיע אליה לפני כשלושה חודשים, אם אני מנתח את האירועים: עלייה בסביבת אינפלציה אי וודאות אזורית גבוהה יותר ריבית גבוהה יותר כמו גם ריבית הצפויה לעלות מעבר למה שחשבו, מסקנתי היא שלא די לי בירידה של 4% מהשיא הזה. בתקופה זו רק קרנות כספיות.בממשלתי (מח" מ קצר)אפשר לעשות 4% שנתית ללא כאבי ראש.שוק המניות כלל לא בטוח שייתן את זה.
- 2.טובול ! ! ! 21/03/2011 14:30הגב לתגובה זותודיע ! ! מה ? ? להגדיל או לא להגדיל ? ? למה לא אומר ? ?
- 1.מה עם קדאפי? לא סופרים אותו ? (ל"ת)נילי 21/03/2011 13:34הגב לתגובה זו

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.