חיים רומנו נפרד: "אין לי כוונה להשתעמם - אני עובד מגיל 14"

חיים רומנו סיכם את חמש שנותיו ב'אל על' רגע לפני שהוא עוזב. על מחליפו אליעזר שקדי, אמר "הוא האיש הכי ראוי לתפקיד. ההגדרה של קצין וג'נטלמן היא ההגדרה שהכי מתאימה לו"
מאיה זיסר |

"לפעמים אתה יודע שכולם טועים ואתה צודק, ברגעים אלו הכי חשוב זה לדעת להתעלם מהקולות מסביב וללכת אחר הלב", כך מייעץ מנכ"ל 'אל על' היוצא, חיים רומנו, למנכ"ל הנכנס אליעזר שקדי, שייחל את תפקידו ב-1 בינואר 2010.

במסגרת מסיבת עיתונאים לרגל סיום כהונתו ציין רומנו את ההצלחות, הכישלונות והאתגרים איתם נאלצה החברה להתמודד בשנת כהונתו, אשר התאפיינו במשברים. בין השאר דיבר רומנו על השפעת מלחמת לבנון השנייה, עליית מחירי הדלק בשנים והשלכותיו של מבצע עופרת יצוקה. רומנו הדגיש את ההצלחה המשמעותית שהייתה לאל על בשנת 2008 והדגיש זו הייתה שנה שהיקפי המכירות הוכפלו בה ואל על סיימה את השנה עם איזון תפעולי והפסד מזערי בהשוואה לענף תעופה העולמי.

בשנה האחרונה הסיכסוך בין רומנו לעובדי אל על תפס כותרות רבות. רומנו, בהתייחסו לעניין, אמר כי "אנו אחת החברות הבודדות בעולם שלא יצאה בפיטורים המוניים בעקבות המשבר, ולא כי היא לא הייתה יכולה. צמצמנו שעות עבודה כשלא הייתה עבודה, אנשים יצאו לחופשות ללא תשלום ובניגוד לחברות התעופה האחרות - לא פיטרנו אף עובד בשל המשבר".

בעניין כרטיסי הטיסה בחינם לעובדים, הסביר רומנו, כי "בסוף צריך להחליט מה יותר חשוב: כרטיס טיסה בחינם או איבוד מקום העבודה. אני רואה את עצמי כאדם שמבין את צרכי הארגון" הוא ציין כי "כרטיסי הטיסה בחינם לעובדים עולים לאל על כ-3 מיליון דולר בשנה".

רומנו הדגיש כי אתר האינטרנט של אל על כמוקד הכנסות משמעותי לחברה, "היום ישנם כ-70 אלף משתמשים בכל יום, כאשר בזמן מבצעים הגענו גם ל-100 אלף יוניקים, זאת לעומת כמה מאות בתחילת הדרך". לדבריו, "היום 70-80 מיליון דולר מההכנסות של החברה הינן מהאתר".

"אני מסיים 5 שנים מעניינות ומאתגרות וזו הייתה זכות גדולה שניתנה לי ואני מודה על האמון והתמיכה שקיבלתי" מסכם רומנו ומוסיף, "זו חברה טובה עם עובדים מיומנים אני גאה בתרבות הארגונית של זוהי חברה יוצאת מן הכלל, ורוב הציבור מפרגן לה ורוצה לטוס איתה".

על שקדי אמר רומנו, "הוא האיש הכי ראוי לתפקיד. ההגדרה של קצין וג'נטלמן היא ההגדרה שהכי מתאימה לו. אדם חכם רגיש ומעל הכול ערכי" אני מאמין שהחברה בהנהגתו תגיע רחוק עוד יותר".

בנוסף לכך, רומנו הודה לעמית לבני, ראש אגף השיווק של 'אל על', שעוזב בימים אלה את החבהר, "הוא אחד ממנהלי השיווק הטובים ואני מקווה שעוד נעבוד יחד. כל האסטרטגיה היא החזון והחלום שלו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.