כלכלה במלחמה: מה יקרה לריבית, בכמה תרד הצמיחה

בנק ישראל יפרסם היום את החלטת הריבית. בשוק אין כמעט ויכוח - הריבית תישאר על 4%. אבל מה שמעניין את כולם זה לא ההחלטה עצמה אלא התחזית המעודכנת שמפרסמת חטיבת המחקר של הבנק.

ההחלטה על הריבית מגיעה על רקע מציאות כלכלית ביטחונית מורכבת מאוד. המתיחות הביטחונית מול איראן, חוסר הוודאות המתמשך והשפעות גלובליות כמו עלייה חדה במחירי האנרגיה ושיבושים בשרשראות אספקה - כל אלה יוצרים סביבה מאתגרת שבה קשה מאוד לבנק ישראל לבצע שינויים חדים במדיניות המוניטרית. לכן הריבית נשארת יציבה, אבל מאחורי ההודעה הרשמית מסתתרת תמונת מצב כלכלית שמתעדכנת כלפי מטה באופן משמעותי.

ריבית, אינפלציה, צמיחה

ההערכה הרווחת בשוק שהריבית לא תשתנה מבוססת על מספר גורמים מרכזיים. האינפלציה עדיין נמצאת בתוך תחום היעד של הבנק, סביב 2%, אבל זה קורה עוד לפני שהשפעות המלאות של המתיחות הביטחונית נכנסות לחשבון. מצד שני, הלחצים כלפי מעלה הולכים ומתגברים - מחירי אנרגיה גבוהים יותר, ציפיות אינפלציוניות שעולות בהדרגה, ונתונים עדכניים מהשטח.

מדד המחירים לצרכן של חודש פברואר עלה ב-0.2% והפתיע לרעה, והוא העמיד את קצב האינפלציה השנתי על 2% - עוד לפני שהשפעות המלחמה עם איראן בכלל נלקחו בחשבון. בבנק הפועלים ובמיטב מציינים שההתארכות של המלחמה והשלכותיה, כולל עלייה במחירי האנרגיה, בעיות בשרשראות האספקה העולמיות ועלייה בציפיות האינפלציה, תומכות בהשארת הריבית ללא שינוי. בבנק הפועלים מדגישים גם את העלייה בציפיות האינפלציה ואת הצפי להעלאות ריבית במדינות מסוימות בשנה הקרובה, לצד שוק העבודה ההדוק שממשיך לתמוך ברמות גבוהות.

• ניצחון או הפסד - מה הבורסה חושבת על המלחמה באיראן?
• השוק מתהפך: הסיכוי להעלאת ריבית בארה"ב זינק ל-50% על רקע המלחמה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שוק העבודה בישראל נשאר הדוק יחסית, מה שנותן תמיכה נוספת לשמירה על רמות ריבית גבוהות. גם בסביבה הגלובלית יש גישה זהירה מאוד בכל הנוגע להורדות ריבית, אם כי המצב משתנה בין מדינות. בנק ישראל, כמו רוב הבנקים המרכזיים, לא ממהר להוריד ריבית בתקופה כזאת של אי ודאות, אבל מצד שני גם לא שוקל העלאה בשלב הנוכחי.

התחזיות הקודמות של הבנק לגבי ירידה בריבית בהמשך השנה נראות כבר הרבה פחות ריאליסטיות. בתחזית ינואר דובר על רמה של 3.5% בסוף 2026, אבל עכשיו רוב האנליסטים בשוק מעריכים שהמספר יהיה גבוה יותר - אולי סביב 3.75% ואפילו מעבר לכך. בבית ההשקעות לידר סבורים שהנגיד לא יוריד את הריבית וגם ההערכות של בנק ישראל להמשך לא יתקיימו. הם מציינים שבעבר הנגיד אמר שנדרשת ריבית ריאלית של 1.5% לפחות במשק הישראלי, ולכן הם צופים רמה של 3.75% כבר ברבעון הראשון של השנה הבאה. בשוק מציינים שהתחזקות השקל החזקה שראינו בשנה האחרונה כנראה לא תחזור על עצמה באותו קצב, ולכן האינפלציה עלולה להפתיע לרעה יותר מהצפוי. במיטב צופים שהאינפלציה עוד עשויה להפתיע לרעה, ולכן הם מעריכים תחזית אינפלציה ב-12 החודשים הבאים של 2.4% - מה שמחזק את ההערכה שהריבית לא תרד ותישאר ברמתה.

בכמה תרד הצמיחה?

העניין המשמעותי בהחלטה של היום הוא עדכון התחזית המקרו-כלכלית. זה הכלי שמספק לבנק ישראל ולשוק תמונת עומק עדכנית על הכלכלה קדימה, והשוק כולו ממתין לו כדי להתאים את הציפיות ואת ההשקעות שלו.

• האוצר מוריד תחזית הצמיחה: הרבעון הראשון צפוי להסתיים בצמיחה שלילית של 9.5%
• רבוע כחול נדל"ן מציגה: רווח של 764 מיליון שקל ב-2025; יעד ה-FFO ל-2030 יזנק ב-60%?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

כבר עכשיו ברור לכולם שהנתונים יתעדכנו כלפי מטה. הצמיחה שהוערכה בתחילת השנה ב-5.2% נראית גבוהה מדי בנסיבות הנוכחיות. ההערכות המעודכנות מדברות על ירידה לאזור של 3.5% - 4%, ואולי אפילו נמוך יותר אם המתיחות הביטחונית תימשך. בבנק הפועלים מעריכים שאם המלחמה תימשך מעבר לחג הפסח, הצמיחה השנתית עלולה לרדת אפילו מתחת ל-3%. גם במיטב הנמיכו את תחזית הצמיחה ל-4% - 4.5%.

להרחבה: הנתון הכי חשוב לכלכלה ומה יקרה אם המלחמה תימשך כמה חודשים?

גם בתחזית הגירעון הממשלתי יש פער גדול. בתחזית הקודמת מדצמבר-ינואר דובר על 3.9% מהתוצר, אבל בפועל ההוצאות הביטחוניות גבוהות בהרבה והשוק כבר מדבר על 5% ואף יותר - עד 5.3% - 5.5%. הפער הזה מגדיל מאוד את הלחץ על התקציב הממלכתי ומחייב את הממשלה לבצע התאמות משמעותיות. אם המלחמה תימשך, הממשלה תיאלץ לבצע קיצוצים או העלאות מסים כדי למנוע מצב שבו הגירעון יוצא מכלל שליטה - גירעון של 6% או יותר.

תחזית האינפלציה צפויה להתעדכן כלפי מעלה, כנראה לאזור של 2.2% - 2.4%. זו עדיין לא רמה חריגה, אבל היא מספיקה כדי לצמצם באופן ניכר את האפשרות להורדות ריבית מהירות ומשמעותיות בזמן הקרוב. יונתן כץ מלידר כתב שהתחזית הזאת חשובה במיוחד כי תחזית הצמיחה ל-2026 צפויה לרדת מ-5.2% לכיוון 3.5% - 3.8%, והתחזית לגירעון תתעדכן לכיוון 5.3% - 5.5%. גם תחזית האינפלציה לשנה הנוכחית תעלה מ-1.7% ל-2.2% - 2.3%.

להרחבה: "הורדת הריבית תידחה" - בלידר מצביעים על המתיחות מול איראן ועל הצמיחה

כלכלה במלחמה

הגורם המרכזי והדומיננטי בכל העדכונים האלה הוא כמובן המצב הביטחוני. הוא משפיע בצורה ישירה על הפעילות הכלכלית במשק ומשפיע בעקיפין על מחירי האנרגיה, על הסחר הבינלאומי ועל הסנטימנט של צרכנים ועסקים כאחד. בנוסף יש השפעות גלובליות רחבות יותר, כולל האטה בצמיחה בכלכלה העולמית שכבר באה לידי ביטוי בהורדות תחזיות של ארגונים בינלאומיים כמו ה-OECD.

הכלכלה הישראלית נכנסת לתקופה של האטה מסוימת, אם כי לא בהכרח עמוקה. עם זאת, אם המתיחות תימשך זמן רב, הסיכונים הכלכליים גדלים משמעותית. חלק גדול מהאנליסטים סבורים שהממשלה תיאלץ לבצע קיצוצים תקציביים או העלאות מסים כדי למנוע מצב שבו הגירעון יוצא מכלל שליטה.

מצד שני, קיים גם תרחיש חיובי יותר. אם המצב הביטחוני יירגע באופן משמעותי בזמן הקרוב, אפשר יהיה לראות חזרה הדרגתית לצמיחה גבוהה יותר ופתיחה מחודשת של האפשרות להורדת ריבית כבר במחצית השנייה של השנה. אבל התרחיש הזה תלוי מאוד בהתפתחויות בשטח. בשוק כבר מתמחרים רמת ריבית גבוהה מ-3.8% בעוד שנה, והתחזית החדשה תעזור להבין אם זה יישאר כך או ישתנה. להרחבה: כלכלה במלחמה: מה יקרה לריבית, בכמה תרד הצמיחה