הנתון הכי חשוב לכלכלה ומה יקרה אם המלחמה תימשך כמה חודשים?

הכלכלן הראשי באוצר מעדכן את התחזית בעקבות המלחמה. הכותרת היא ירידה בצמיחה - מ-5.2% ל-4.7%: זה מחיר "שאגת הארי". בתחזית המקורית לתקציב 2026 צפה האוצר צמיחה של 5.2% בתוצר, אבל כמובן שהמלחמה משפיעה. הנחת הבסיס של הכלכלן הראשי היא המשך לחימה קצרת טווח בחזית הצפון, ומספר שבועות של עימות מול איראן. כל שינוי בהנחה הזו ישנה גם את הצמיחה.

באוצר מצביעים על ארבע גורמים לירידה בצמיחה: השבתת המשק, נטל המילואים הכבד, השפעות גלובליות של חוסר היציבות האזורי, ועדכון נתוני בסיס. ברבעון השני של 2025, בשיא מבצע "עם כלביא" - המלחמה של 12 הימים מול איראן ביוני 2025 - נרשמה צמיחה שלילית חריפה במיוחד: מינוס 4.5% בשיעור שנתי. ברבעון השלישי התאוששה הכלכלה בחדות עם צמיחה של 12.1%, וברביעי ירדה שוב ל-4.2%.

התחזית המעודכנת היא בהינתן תרחיש הבסיס, אותו תרחיש שאתם שומעים כל יום בחדשות - כמה שבועות של מלחמה. אבל, כל שינוי בתרחיש הזה משנה דרמטית את התחזית. החישוב לא פשוט, אבל אפשר להניח שאם המלחמה לא תסתיים תוך שבועות ספורים, אלא חודשיים-שלושה, הצמיחה תרד לכיוון ה-4.2%, מנגד אם היא תסתיים בשבוע הקרוב, הצמיחה תהיה באזור 4.9%-5%.  מה שחשוב להבין שכל יום של מלמה עולה לנו הרבה, כל שבוע עולה לנו 0.15% בערך בצמיחה וזה לא המחיר היחיד. המחיר הכבד הוא הגירעון - מלחמה עולה הרבה כסף. 

ינואר-פברואר 2026: הכנסות המדינה מכות את התחזית

מול הצורך בעשרות רבות של מיליארדי שקלים לצורך מימון המלחמה, יש גם בשורה חיובית לכלכלה - עלייה בגביית מסים. 

לפי נתוני רשות המסים המצוטטים בסקירה, הכנסות המדינה ממסים בינואר-פברואר 2026 הסתכמו ב-106 מיליארד שקל - עלייה ריאלית של 2.5% לעומת 101.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. המסים העקיפים - מע"מ ומכסים - הם הכוח המניע: גדלו מ-34.7 מיליארד שקל ל-38.9 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 10.2%. הדבר מעיד על עלייה בצריכה הפרטית, אולי גם על רכישות מוגברות לפני המלחמה ובשלב ראשון שלה. האגרות גדלו אף הן - מ-1.9 מיליארד ל-2.1 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 9.5%.

• ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
• ירידה חדה בצמיחה ברבעון השני בגלל המלחמה עם איראן; צפי להתאוששות ביולי-אוגוסט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לעומת זאת, המסים הישירים - מס הכנסה ומס חברות - נותרו יציבים נומינלית ב-64.9 מיליארד שקל, אך ירדו ב-1.9% ריאלית. ייתכן שחלק מהאטה זו נובע מדחייה שהכריזה רשות המסים במועדי הגשת הדיווחים לעצמאים ובעלי עסקים בעקבות המלחמה - לפי נתוני כל-זכות, מועדי הדיווח נדחו ל-26 במרץ 2026.

כתוצאה מביצועי ינואר-פברואר, ובשילוב עם תחזיות מעודכנות לשאר השנה, מעלה האגף הכלכלי את תחזית ההכנסות לשנת 2026 ב-11 מיליארד שקל - כולה בסעיף הכנסות ממסים. התחזית המעודכנת: הכנסות ממסים של 561.8 מיליארד שקל (לעומת 550.8 מיליארד בתקציב המקורי), וסך הכנסות של 586.3 מיליארד שקל (לעומת 575.3 מיליארד). ההכנסות האחרות - 24.5 מיליארד שקל - נותרות ללא שינוי.

מפת הסיכונים: בין התרחבות הלחימה לבינה המלאכותית

האוצר מדגיש את אי-הוודאות הרבה ומפרסם את הסיכונים והסיכויים לתחזית שסיפק. בצד הסיכונים: התרחבות והתמשכות של הלחימה היא הסיכון הברור ביותר. אחריו - חוסר אמון משקיעים, שיכול להתבטא בירידה בהשקעות ישירות ובהאטה בגיוסי הון של חברות ישראליות. כמו כן מצוינים סיכונים לכלכלה העולמית, בפרט הסיכון למלחמת הסחר שמנהל הנשיא טראמפ, וכן התמשכות מהלכים בינלאומיים נגד ישראל.

• דחיה בחסות המלחמה: רשות ניירות ערך דוחה את מועד הגשת הדוחות השנתיים
• המלחמה לא עוצרת את טרור הפרוטקשן: ״אולי נפנה לטראמפ שיציל אותנו״
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הקדמת קצבאות הביטוח הלאומי: התשלום יועבר כבר ב-26 במרץ

בצד ההזדמנויות: האגף מציין חידוש תהליכי הנורמליזציה כגורם עם פוטנציאל כלכלי ניכר. לצד זה - האצה ביצוא הביטחוני, שכבר הראה סימני עלייה חזקה בעקבות הסכסוכים האזוריים, ורגיעה במלחמת הסחר הגלובלית. הזדמנות בולטת נוספת שמציין האגף היא "הזדמנויות בתחום הבינה המלאכותית"