מורגן סטנלי: "הצרכן האמריקני יכנס לדיכאון פוסט בועתי - באסיה ירגישו זאת"

הצהיר היום סטפאן רוך, יושב ראש מורגן סטנלי באסיה, והוסיף כי באופן כללי, שוקי ההון יסחרו "ללא שינוי עם נטייה לירידות" לפחות עד פתיחת שנת 2009
אילן קליקה |

השפעת ההאטה הכלכלית הגלובלית החלה לחלחל לשווקים רק עתה, בשעה שארה"ב נמצאת "במסלול המיתוני" והשפעת משבר האשראי עדיין מורגשת במלאה, כך אמר היום סטפאן רוך, יושב ראש מורגן סטנלי באסיה.

"לאירוע המאקרו הנוכחי פן נוסף, מעבר למחלה המידבקת בשוק האשראי", אמר רוך בראיון לסוכנות הידיעות בלומברג. "יתכן שעברנו כבר שני שלישים מהדרך, אך השפעות הריאליות של הכלכלה האמריקנית והכלכלה הגלובלית נמצאות בשלב ההתחלתי".

הצמיחה בארה"ב, הכלכלה הגדולה בעולם, צפויה להיחלש במחצית השנייה של השנה לאחר שהציגה קצב מהיר מן הצפוי ברבעון השני, מכיוון שהצרכנים ירסנו את הוצאותיהם. ההחלשות גם תעיב על הצמיחה באירופה ובאסיה ותאט את הצמיחה הגלובלית, הסביר רוך.

"אנו נמצאים בשלבים ההתחלתיים בהאטת הכלכלה האמריקנית והמחזור העסקי בעולם", הצהיר רוך. "לאחר שהצרכן האמריקני יכנס לדיכאון פוסט בועתי, היצואנים האסייתים ירגישו זאת. אפשר לראות זאת כבר בסין ובשאר המדינות המתפתחות באסיה".

בשעה שהכלכלה העולמית מתקררת, הדולר ימשיך להתחזק ויתכן שמחירי הסחורות כגון נפט ומתכות בסיסיות יחלשו, הסביר רוך. באופן כללי, שוקי ההון יסחרו "ללא שינוי עם נטייה לירידות" לפחות עד פתיחת שנת 2009.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.