שר האוצר אברהם הירשזון, בישיבה שקיים אתמול עם בכירי משרדו, החליט על הקמת כוח משימה מיוחד לטיפול ביישום הרפורמה הדרושה במשק החשמל. הירשזון הנחה, כי יש לעשות כל מאמץ ולפעול בנחישות ללא עיכוב על מנת לקדם את הרפורמה ולבצעה במועדה. עוד הוסיף הירשזון, כי המתווה שהכתיב חוק משק החשמל הוא המתווה היחיד וכי הצעדים ימומשו במלואם ובמועדם.

כל שינוי במשק החשמל או הפעלה אפשרית של תחנות חשמל נוספות, אמר השר, ייבחנו על פי מתווה הרפורמה במשק החשמל.

לצורך קידום יישום הרפורמה הנחה הירשזון את כל הגורמים הרלוונטיים ובהם מנכ"ל המשרד, מנהל רשות החברות והממונה על התקציבים באוצר לפעול בשיתוף פעולה מלא עם משרד התשתיות והרשות לשירותים ציבוריים - חשמל על מנת לקדם את הנושא ללא כל עיכובים.

חברת הייעוץ הבינלאומית KPMG הציגה היום בפני שר האוצר, אברהם הירשזון, את ממצאיה והמלצותיה בנוגע לרפורמה הדרושה במשק החשמל בישראל. שר האוצר הנחה את העוסקים בדבר לקדם את הנושא ברוח המלצות KPMG. המלצות אלו מבוססות, בין היתר, על בחינת הבעיות הקיימות במשק החשמל בישראל ועל בסיס לקחים מרפורמות שבוצעו במשקי חשמל בעולם.

חברת KPMG כבר קבעה בעבר, כי הרפורמה במשק החשמל בישראל חייבת להתבצע בהקדם האפשרי. על פי KPMG אי ביצוע הרפורמה יביא למשבר במשק החשמל, להעלאה משמעותית בתעריפי החשמל ולהזרמת כספים ותקציבים בגובה של מיליארדי שקלים על ידי המדינה.

כזכור, עיקרי המלצות KPMG:

1. פיצול מקטע הייצור בחברת החשמל ל-5 חברות ייצור הדומות בגודלן ובהרכב התחנות שבהן, כאשר כל חברה כזו תכלול גם תחנות פחמיות וגם תחנות המופעלות בגז טבעי ובמזוט, שיתחרו ביניהן על ייצור החשמל ויעסקו גם במכירת חשמל.

2. חלוקת מקטע החלוקה בחברה ל-3 חברות והקמת חברת הולכה, אשר תקים ותחזיק את קווי ההולכה וחברה נוספת שתהיה אחראית על ניהול המערכת, ניהול "פול" של חשמל ושמירת היציבות במערכת החשמל.

כמו כן, חברת KPMG הדגישה, כי במבנה המוצע תתקיים תחרות בין יצרני החשמל ובין השחקנים במקטע אספקת החשמל, אשר יופרד ממקטע החלוקה. חברת ההולכה וחברות החלוקה ימשיכו להיות גופים מפוקחים. מקטע החלוקה המפוצל ל-3 חברות יאפשר פיקוח והשוואה טובים יותר על ידי הרגולאטור ובכך יביא אותם לפעול ביעילות ובשקיפות, בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם.

עוד עולה מהרפורמה, כי KPMG אישרה את ממצאי היועצים ששכרה חברת החשמל, בנוגע לאי יעילותה של החברה הן בתפעול והן בהשקעות, חוסר יעילות זה משית על הציבור עלויות כבדות ומיותרות. KPMG מצאה, כי על פי השוואה בינלאומית חברת החשמל פועלת בחוסר יעילות, לדוגמא: עלויות השכר בחברה בתחום התפעול גבוהות בכ-800 מיליון שקל בשנה מהסטנדרטים הבינלאומיים (עלויות השכר בחברה הינן כ-3.5 מיליארד שקל בשנה מתוכם כ-2 מיליארד שקל בתפעול).

KPMG ציינה, כי עלויות השכר שפורטו לא לקחו בחשבון את עלויות החשמל חינם לעובדים ואת התשלום המיוחד בגין הפנסיה שהציבור מממן לעובדי החברה בתעריף החשמל. בתחום ההשקעות הצביעה KPMG על פוטנציאל התייעלות גדול.

KPMG הדגישה בפני שר האוצר, כי מצבה של החברה מבחינת חוסר יעילותה דומה למונופולים אחרים בעולם טרום ביצוע רפורמה, בעוד שבמשקי חשמל שעברו רפורמות כנדרש חלה התייעלות משמעותית.

KPMG הצביעה על חוסר יעילות בהון אשר באה לידי ביטוי, בין היתר, בזמינות יחידות הייצור בשעות השיא וציינה, כי בחברת החשמל קיימת זמינות ממוצעת של כ-92.5% בעוד שבמשקים תחרותיים הזמינות הינה 100% וישנה הפעלה של כל היחידות. המשמעות הינה, שחברת החשמל פועלת בסטנדרטים נמוכים ביחס למקובל במשקים מודרניים ותחרותיים דבר שמוביל להשקעות גבוהות מאוד ומיותרות הגורמות להעלאת תעריפי החשמל לציבור.

KPMG מתריעה על החוב הגדול של החברה שעומד כיום על כ-40 מיליארד שקל ועל כך שבמידה והמצב הקיים והמבנה הקיים של החברה יישארו כפי שהם כיום, החברה עלולה להיקלע למשבר בו לא תוכל לגייס כסף למימון תוכנית הפיתוח ולהחזר חובותיה. במידה והחברה לא תעבור שינוי מבני תידרש העלאת תעריפים לציבור והזרמת כספים ותקציבים בהיקפים גדולים (מיליארדי שקל) על ידי המדינה, על חשבון משלם המיסים וזאת בכדי למנוע משבר.