נישום אינו רשאי לכלול בדוח הוצאות בשנים קודמות

עמ"ה 545/04 ש.א.ב. חברה להשקעות ופיתוח בע"מ נ. פקיד שומה באר-שבע המערערת, חברה העוסקת בקבלנות בניה ויזמות, מערערת כנגד שומות מס שהוצאו לה ע"י המשיב, לשלוש השנים 2001-1999 ואשר השגותיה כנגדן נדחו על ידו. בדוחות המערערת לשנות המס 2000-1999, ניכתה המערערת מהכנסותיה הוצאות שהוציאה לטענתה לשם ייצור הכנסתה. המשיב לא הכיר בניכויי ההוצאות הנ"ל, שכן המדובר לטענתו בסכומים שהוציאה המערערת לבניית ושיפוץ משרדיה שלה, ועל כן המדובר בהוצאות הוניות שאינן מותרות בניכוי.

המשיב הוסיף בשומת המערערת לשנת 2001 הכנסה, המהווה לטענתו חוב שנמחל לה, אותה השנה, ע"י חברת ר.מ. שביט מבנים בע"מ (להלן – שביט). לטענת המערערת, חובה לשביט שריר וקיים. בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק

ההוצאות בגין משרדי המערערת ההוצאות מתייחסות לבניין מגורים שהקימה המערערת, במסגרתו נבנתה יחידה מסחרית אחת עבור משרדי החברה. המערערת אינה חולקת על כך כי אותם סכומי הוצאות שדרשה בגין עבודות הבניה לשנים 2000-1999 היו אכן הוצאות שהוציאה לבניית והשלמת נכס המשרדים שלה, ועל כן לא ראויות אלה להיות מנוכות כהוצאות מהכנסותיה לאותן השנים - אולם, טענת המערערת הינה כי בדרישת אותם הסכומים כהוצאות לשנים 2000-1999, ביצעה היא למעשה מעין "קיזוז עצמי", שנועד לתקן טעות שטעתה בדוח 1998, בו לא כללה סכומים זהים כהוצאות שרשאית היתה לנכותן מהכנסותיה אותה השנה. המערערת מודה למעשה, כי אכן סכומי ההוצאות שנדרשו על ידה לשנות המס 2000-1999, לא היו אלא הוצאות הוניות שהוציאה לצורך בניית נכס המשרדים שלה. טענת המערערת, כי על אף זאת רשאית היתה לדווח על הוצאה הונית מובהקת, כאילו היתה הוצאה פירותית, עקב טעותה באי הכללת הוצאות ברות ניכוי בדיווחי שנים קודמות – לאו טענה היא. שומת המשיב עניינה בהכנסות והוצאות המערערת לשנות הדוח נשוא השומה – ולאלו בלבד. זאת ועוד, המערערת לא כללה בדוחותיה לשנים 1999-2000 הסבר כלשהו בדבר "הקיזוז העצמי". היא אף לא כללה ביאור או הסבר כלשהו לעניין זה בדוחותיה הכספיים או בדוחותיה למשיב. שומת המשיב, ככל שומת מס, תיבחן במסגרת הדוח ושנת המס בגינן נערכה. אין הנישום בן חורין לכלול בדוח הכנסותיו לשנה פלונית, הוצאות שלא הוציא כלל אותה השנה, או להשמיט ממנו הכנסות שהכניס, וזאת מתוך "התקזזות רב שנתית" אותה החליט לבצע על דעת עצמו. ודאי שקיזוז שכזה יהיה פסול מכל פסול, שעה שעל פניו מכליל הנישום בדוח השנתי שלו נתון הידוע לו כבלתי נכון. אותו פסול מתעצם שעה שהנישום לא טורח כלל לכלול ביאור או הסבר כלשהו לאותו מצג כוזב. בכל אלה חטאה המערערת דנן. נישום שמצא כי חוייב בטעות במס יתר כתוצאה משגיאה ששגה בדוחות קודמים שהגיש, באי הכללת הוצאות ברות ניכוי – דרכו לתיקון הדבר תהיה בהבאת הנתונים והטענות בפני פקיד השומה על דרך בקשה לתיקון אותם הדוחות. מחילת החוב הנטענת ל-2001 שביט הינה חברה אחות למערערת. במהלך השנים 2000-1999 העמידה שביט למערערת הלוואות. משלא פרעה המערערת עד לסוף 2001 את חובה לשביט, הוסיף המשיב כהכנסה נוספת לשומת המערערת לשנת 2001 את מלוא סכום ההלוואות, שכן לטענתו באותה השנה נמחל למערערת חובה של שביט. לטענת המערערת, העדיפה לקבל אשראי מ"אחותה" שביט על פני קבלת אשראי בנקאי בתנאים מכבידים. המערערת טוענת, כי שביט לא התפרקה, כי הפסקת פעילותה הינה זמנית, כי היא עדיין בעלת סיווג רישום קבלני וכי בכוונתה לשוב לפעילות.

במסגרת הליכים שונים שהתנהלו בין שביט לבין המשיב בשנת 2002 (שנה לפחות לאחר מועד מחילת החוב הנטענת ע"י המשיב), ביקש המשיב לעקל את סכומי החוב שחייבת המערערת לשביט. בתום מו"מ שנוהל לעניין זה בין המשיב לבין המערערת, כתבה המערערת למשיב ביום 17.3.2002 את נוסח ההסכמה, לפיו המערערת התחייבה שלא לפרוע חובה לשביט, בטרם תשלם בראשונה 700,000 ₪ מתוך אותו החוב למשיב. כיצד זה איפוא קבע אותו המשיב בשומה דנן, כי שנה קודם לכן נמחל אותו החוב כאילו לא היה? הדין עם המערערת בענין זה. בעמ"ה 535/03 חברת רהיטי עטרת הזהב בע"מ נ. פקיד שומה אשקלון*, עמד בית המשפט על השאיפה המתבקשת לעבר סימטריה, ככל הניתן, בין הכרה בהוצאה (אצל הנושה) בגין "חוב רע", לבין קביעת הכנסה (אצל החייב) בגין "חוב מחול". בענייננו, לא זו בלבד שלא נמצא לנו אף לא אחד ממאבחני "המחילה" הנטענת, אלא שהמשיב הוא שערך ב-2002 הסכם עם המערערת, לפיו אותו החוב (שכביכול נמחל שנה קודם לכן), ישמש כבטוחה בידיו לפרעון חובה של שביט, ולפיו המערערת תעביר לידיו 700,000 ₪ מאותו החוב (שכשביכול נמחל שנה קודם לכן), לאחר סיום ההליכים התלויים ועומדים בינו לבין שביט. לאור זאת, יש לבטל שומת המשיב, לפיה הוסף סכום "מחילת החוב" לשומת 2001. הערעור התקבל לעניין הוספת סכום מחילת החוב ונדחה לעניין ביטול דרישת ההוצאות. המשיב חוייב לשלם למערערת הוצאות בסכום של 10,000 ₪. ניתן ביום: 16.5.2006 בפני: כב' השופט י. אלון. ב"כ המערערת: עו"ד ערב אהוד; ב"כ המשיב: עו"ד טל שטיין.

* עמ"ה 535/03 חברת רהיטי עטרת הזהב בע"מ נ. פקיד שומה אשקלון, פורסם בגליון FAX TAX מס' 223 מיום 9.3.2006.