לתחום סל התרופות דרוש פתרון מדיני

דוברת האגודה למלחמה בסרטן, נאוה ענבר, מזכירה לכולנו, כי כל 120 אלף חולי הסרטן הנמצאים כיום בטיפול או במעקב וכ-23,500 חולי סרטן חדשים המצטרפים אליהם מדי שנה שילמו מיסים במשך עשרות שנים
נאוה ענבר |

צריך להודות לשר הבריאות,יעקב בן יזרי, ולשר לענייני גמלאים, רפי איתן, על המאמץ והרצון לעזור לחולים ועל שהצליחו לגייס ביום שישי בערב, שלושה מליון שקלים למימון זמני של משבר תרופות לחולי סרטן המעי הגס, אשר חלקם שובתים רעב, כבר למעלה משבוע בגן הורדים מול הכנסת.

חשוב גם לברך ולהוקיר מכל הלב את תרומתו האנושית של סמי עופר. תרומה אשר מוכיחה כי המגזר העסקי בישראל קשוב לרחשי ליבו של הציבור ומפגין חמלה בשעת הצורך. יחד עם זאת, משבר סל התרופות זקוק לפיתרון לאומי לטווח ארוך מתוך תקציב המדינה ולא יכול להתבסס על תרומות.

במסגרת הפיתרון הזה, יוכנסו לסל כל התרופות החדשות שהוכחו כיעילות והומלצו גם על ידי ועדת הסל המקצועית, במטרה להעניק טיפול רפואי מתקדם לחולים הזקוקים לו, בזכות ולא בחסד.

ברור לחלוטין כי תרומה של שלושה מליון השקלים, מעניקה לחולים אויר לנשימה רק לימים ספורים ותגובתם הנזעמת של שובתי הרעב, מובנת לאור העובדה כי מחלת הסרטן ממושכת וכך גם הטיפול בה. מובנת גם ההפתעה מתגובת השובתים, בלשכת שר הבריאות אשר הדגיש בהודעתו ביום שישי בערב, כי התרומה מעניקה תוספת זמן על מנת להגיע לפתרון קבוע.

אולם משבר סל הבריאות לשנת 2006 לא התחיל במפתיע עם שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס. המשבר החל כבר עם פתיחת דיוני ועדת סל התרופות אשר מונתה ב-15 בדצמבר 2005, כבר אז הסתמן המצב הבלתי הגיוני אשר מאלץ היום חולים לצאת להפגנות, לשבות רעב ולרתום את המשפחה והחברים למסע גיוס כספים לתרופות באופן עצמאי.

בואו לא נשכח מאין מגיע הכסף לתקציב המדינה. כל 120 אלף חולי הסרטן הנמצאים כיום בטיפול או במעקב וכ-23,500 חולי סרטן חדשים המצטרפים אליהם מדי שנה, שילמו במהלך עשרות שנות חייהם מס בריאות למדינת ישראל. ראוי שכל אחד מהחולים הללו יקבלו את הטיפול המתקדם ביותר שעולם הרפואה יכול להציע, בעזרת סל התרופות, באמצעות קופות החולים, אליהן הם שייכים ולא יאלצו לממן את התרופות החיוניות בעצמם בעזרת קיבוץ נדבות ומשכון בתים.

לא הגיוני שבמדינה מתוקנת שבה קיים חוק בריאות ממלכתי, בה מיטב הרופאים רוצים להעניק לחולים את הטיפול המעודכן ביותר, נאלצים החולים להישען כבר חמישה חודשים על תרומות וזמנם הולך ואוזל בעוד המדינה מפנה להם עורף.

נכונות משפחת עופר לתרום לסל הבריאות גם הפעם, אחרי שכבר ממנו תרופות מצילות חיים, בעזרת הקמת קרן החברה לישראל היא חשובה וראויה להערכה. תמיד יהיו חולים שיזדקקו למימון ביניים שכזה לתרופות חדשות שאינן עדיין בסל ויש לברך על כך, אבל המשבר הנוכחי מחייב פיתרון בהיקף של מאות מיליוני דולרים, את המשבר הזה לא יכולה לפתור תרומה של המגזר העסקי ולא עזרה של עמותות וארגוני חולים, אלא רק המדינה.

לכן, מן הראוי שראש הממשלה ושר האוצר ביחד עם שר הבריאות יבדקו מחדש, את סדר העדיפויות של חלוקת התקציב במדינת ישראל, מפני ששום נימוק לא יוכל להיות חזק יותר מהאפשרות להציל כמה שיותר חיים.

*הכותבת היא דוברת האגודה למלחמה בסרטן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.