לתחום סל התרופות דרוש פתרון מדיני
צריך להודות לשר הבריאות,יעקב בן יזרי, ולשר לענייני גמלאים, רפי איתן, על המאמץ והרצון לעזור לחולים ועל שהצליחו לגייס ביום שישי בערב, שלושה מליון שקלים למימון זמני של משבר תרופות לחולי סרטן המעי הגס, אשר חלקם שובתים רעב, כבר למעלה משבוע בגן הורדים מול הכנסת.
חשוב גם לברך ולהוקיר מכל הלב את תרומתו האנושית של סמי עופר. תרומה אשר מוכיחה כי המגזר העסקי בישראל קשוב לרחשי ליבו של הציבור ומפגין חמלה בשעת הצורך. יחד עם זאת, משבר סל התרופות זקוק לפיתרון לאומי לטווח ארוך מתוך תקציב המדינה ולא יכול להתבסס על תרומות.
במסגרת הפיתרון הזה, יוכנסו לסל כל התרופות החדשות שהוכחו כיעילות והומלצו גם על ידי ועדת הסל המקצועית, במטרה להעניק טיפול רפואי מתקדם לחולים הזקוקים לו, בזכות ולא בחסד.
ברור לחלוטין כי תרומה של שלושה מליון השקלים, מעניקה לחולים אויר לנשימה רק לימים ספורים ותגובתם הנזעמת של שובתי הרעב, מובנת לאור העובדה כי מחלת הסרטן ממושכת וכך גם הטיפול בה. מובנת גם ההפתעה מתגובת השובתים, בלשכת שר הבריאות אשר הדגיש בהודעתו ביום שישי בערב, כי התרומה מעניקה תוספת זמן על מנת להגיע לפתרון קבוע.
אולם משבר סל הבריאות לשנת 2006 לא התחיל במפתיע עם שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס. המשבר החל כבר עם פתיחת דיוני ועדת סל התרופות אשר מונתה ב-15 בדצמבר 2005, כבר אז הסתמן המצב הבלתי הגיוני אשר מאלץ היום חולים לצאת להפגנות, לשבות רעב ולרתום את המשפחה והחברים למסע גיוס כספים לתרופות באופן עצמאי.
בואו לא נשכח מאין מגיע הכסף לתקציב המדינה. כל 120 אלף חולי הסרטן הנמצאים כיום בטיפול או במעקב וכ-23,500 חולי סרטן חדשים המצטרפים אליהם מדי שנה, שילמו במהלך עשרות שנות חייהם מס בריאות למדינת ישראל. ראוי שכל אחד מהחולים הללו יקבלו את הטיפול המתקדם ביותר שעולם הרפואה יכול להציע, בעזרת סל התרופות, באמצעות קופות החולים, אליהן הם שייכים ולא יאלצו לממן את התרופות החיוניות בעצמם בעזרת קיבוץ נדבות ומשכון בתים.
לא הגיוני שבמדינה מתוקנת שבה קיים חוק בריאות ממלכתי, בה מיטב הרופאים רוצים להעניק לחולים את הטיפול המעודכן ביותר, נאלצים החולים להישען כבר חמישה חודשים על תרומות וזמנם הולך ואוזל בעוד המדינה מפנה להם עורף.
נכונות משפחת עופר לתרום לסל הבריאות גם הפעם, אחרי שכבר ממנו תרופות מצילות חיים, בעזרת הקמת קרן החברה לישראל היא חשובה וראויה להערכה. תמיד יהיו חולים שיזדקקו למימון ביניים שכזה לתרופות חדשות שאינן עדיין בסל ויש לברך על כך, אבל המשבר הנוכחי מחייב פיתרון בהיקף של מאות מיליוני דולרים, את המשבר הזה לא יכולה לפתור תרומה של המגזר העסקי ולא עזרה של עמותות וארגוני חולים, אלא רק המדינה.
לכן, מן הראוי שראש הממשלה ושר האוצר ביחד עם שר הבריאות יבדקו מחדש, את סדר העדיפויות של חלוקת התקציב במדינת ישראל, מפני ששום נימוק לא יוכל להיות חזק יותר מהאפשרות להציל כמה שיותר חיים.
*הכותבת היא דוברת האגודה למלחמה בסרטן.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
