לתחום סל התרופות דרוש פתרון מדיני
צריך להודות לשר הבריאות,יעקב בן יזרי, ולשר לענייני גמלאים, רפי איתן, על המאמץ והרצון לעזור לחולים ועל שהצליחו לגייס ביום שישי בערב, שלושה מליון שקלים למימון זמני של משבר תרופות לחולי סרטן המעי הגס, אשר חלקם שובתים רעב, כבר למעלה משבוע בגן הורדים מול הכנסת.
חשוב גם לברך ולהוקיר מכל הלב את תרומתו האנושית של סמי עופר. תרומה אשר מוכיחה כי המגזר העסקי בישראל קשוב לרחשי ליבו של הציבור ומפגין חמלה בשעת הצורך. יחד עם זאת, משבר סל התרופות זקוק לפיתרון לאומי לטווח ארוך מתוך תקציב המדינה ולא יכול להתבסס על תרומות.
במסגרת הפיתרון הזה, יוכנסו לסל כל התרופות החדשות שהוכחו כיעילות והומלצו גם על ידי ועדת הסל המקצועית, במטרה להעניק טיפול רפואי מתקדם לחולים הזקוקים לו, בזכות ולא בחסד.
ברור לחלוטין כי תרומה של שלושה מליון השקלים, מעניקה לחולים אויר לנשימה רק לימים ספורים ותגובתם הנזעמת של שובתי הרעב, מובנת לאור העובדה כי מחלת הסרטן ממושכת וכך גם הטיפול בה. מובנת גם ההפתעה מתגובת השובתים, בלשכת שר הבריאות אשר הדגיש בהודעתו ביום שישי בערב, כי התרומה מעניקה תוספת זמן על מנת להגיע לפתרון קבוע.
אולם משבר סל הבריאות לשנת 2006 לא התחיל במפתיע עם שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס. המשבר החל כבר עם פתיחת דיוני ועדת סל התרופות אשר מונתה ב-15 בדצמבר 2005, כבר אז הסתמן המצב הבלתי הגיוני אשר מאלץ היום חולים לצאת להפגנות, לשבות רעב ולרתום את המשפחה והחברים למסע גיוס כספים לתרופות באופן עצמאי.
בואו לא נשכח מאין מגיע הכסף לתקציב המדינה. כל 120 אלף חולי הסרטן הנמצאים כיום בטיפול או במעקב וכ-23,500 חולי סרטן חדשים המצטרפים אליהם מדי שנה, שילמו במהלך עשרות שנות חייהם מס בריאות למדינת ישראל. ראוי שכל אחד מהחולים הללו יקבלו את הטיפול המתקדם ביותר שעולם הרפואה יכול להציע, בעזרת סל התרופות, באמצעות קופות החולים, אליהן הם שייכים ולא יאלצו לממן את התרופות החיוניות בעצמם בעזרת קיבוץ נדבות ומשכון בתים.
לא הגיוני שבמדינה מתוקנת שבה קיים חוק בריאות ממלכתי, בה מיטב הרופאים רוצים להעניק לחולים את הטיפול המעודכן ביותר, נאלצים החולים להישען כבר חמישה חודשים על תרומות וזמנם הולך ואוזל בעוד המדינה מפנה להם עורף.
נכונות משפחת עופר לתרום לסל הבריאות גם הפעם, אחרי שכבר ממנו תרופות מצילות חיים, בעזרת הקמת קרן החברה לישראל היא חשובה וראויה להערכה. תמיד יהיו חולים שיזדקקו למימון ביניים שכזה לתרופות חדשות שאינן עדיין בסל ויש לברך על כך, אבל המשבר הנוכחי מחייב פיתרון בהיקף של מאות מיליוני דולרים, את המשבר הזה לא יכולה לפתור תרומה של המגזר העסקי ולא עזרה של עמותות וארגוני חולים, אלא רק המדינה.
לכן, מן הראוי שראש הממשלה ושר האוצר ביחד עם שר הבריאות יבדקו מחדש, את סדר העדיפויות של חלוקת התקציב במדינת ישראל, מפני ששום נימוק לא יוכל להיות חזק יותר מהאפשרות להציל כמה שיותר חיים.
*הכותבת היא דוברת האגודה למלחמה בסרטן.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
