חבר קיבוץ המועסק במסגרת סידור העבודה לא נחשב עובד
ע"ע 1530/04 חנה רייק – גולדשמידט נ. קיבוץ איילון, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, ניתן ביום 20.12.2005.
עובדות
חנה רייק – גולדשמידט (להלן – חנה), חברת קיבוץ איילון (להלן – הקיבוץ) מאז שנת 1967. מרבית שנות חברותה בקיבוץ, עסקה חנה בתחום החינוך והשתלבה במערכת החינוך בקיבוץ, אך למרות שעיקר עיסוקה היה בחינוך ובהוראה, היא שובצה מידי פעם לעבודות אחרות, בהתאם לסידור העבודה, כמקובל בקיבוץ.
אין מחלוקת כי חנה נשמעה לרשויות הקיבוץ בכל הנוגע לסדרי עבודתה, מילאה את תפקידיה בנאמנות ובמסירות והעמידה לטובת הקיבוץ את מלוא כח עבודתה, כפי שנדרש מכל חבר קיבוץ.
עד ספטמבר 2000 התנהל הקיבוץ במסגרת המוכרת 'המסורתית' של קיבוץ. במסגרת זו, לא קיבלה חנה שכר תמורת עבודתה ולא שולמו לה זכויות סוציאליות.
בספטמבר 2000 החל הקיבוץ בתהליך הפרטה, ובסופו של דבר החלה חנה לעבוד בתחום התמחותה המקצועית, כ'פרילנסר'. חנה טענה לקיומם של יחסי עובד ומעביד בינה לבין הקיבוץ עד תהליך ההפרטה.
תביעה שהגישה חנה כנגד הקיבוץ לבית הדין האזורי לעבודה נדחתה. מכאן הערעור.
בית הדין הארצי לעבודה בתל אביב-יפו פסק
במקרה דנן, חנה הועסקה במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ ולא במסגרת תאגיד משפטי חיצוני לקיבוץ או שהקיבוץ היה שותף בו. לא הייתה בינה לבין הקיבוץ כל התקשרות חוזית במסגרתה הוגדרה עבודתה כעבודת שכיר. ההיפך הוא הנכון: חנה הודתה שבכל השנים הארוכות, עד להפרטת הקיבוץ, היא הועסקה על-פי סידור העבודה, וקיבלה את מחסורה וזכויותיה כחברת קיבוץ, ללא כל התחשבנות כספית בינה לבין הקיבוץ, בהתאם לכללים שנקבעו בו, לגבי כלל החברים בקיבוץ.
עולם העבודה משתנה תדיר ועימו תבניות העסקתם של עובדים. בית הדין בפסיקתו, קובע, בהתאם למציאות ההעסקה, המשתנה את הגבולות אשר מהם והלאה, מבצע עבודה לא ייחשב לעובד. בגדר גבולות אלה יבוא חבר הקיבוץ, המבצע עבודה במסגרת סידור העבודה בקיבוצו. אין לראותו כמי שרכש בעת ותוך ביצוע עבודה זו מעמד של עובד.
עת מדובר בקיבוץ, המתנהל על-פי התבנית המסורתית של שיתוף בין חבריו - עבודת החבר בקיבוץ פנימה נועדה לאפשר את קיום אורח החיים המסורתי בקיבוץ. ולכן, העובד בחדר האוכל של הקיבוץ; בגינת הירק שנועדה לצורכי כלל חברי הקיבוץ; או העובד העוסק בחינוך ילדי הקיבוץ וכיו"ב, אינם במעמד של עובד.
דומים היחסים בין חבר קיבוץ העובד בקיבוצו לבין הקיבוץ במהותם, ליחסים שבין בני משפחה. אלה כאלה עוסקים בביצוע מטלות הנדרשות למימוש הצרכים (צורכי הקיבוץ או צורכי המשפחה) והתמורה היא סיפוק צורכיהם השוטפים, לפי היכולת הכלכלית (של הקיבוץ או של המשפחה). לכן, אלה כאלה, לא לעובדים יחשבו.
הערעור נדחה. אין צו להוצאות.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
