מעברות: זינוק של 58.3% ברווח ל-21.7 מיליון שקל
חברת מוצרי מעברות פירסמה היום (ה') את תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2005 כולה. כמו כן, החליט דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד בסך של 15.7 מיליון שקל.
מהדו"חות עולה, כי בשנת 2005 רשמה החברה זינוק של כ-58.3% ברווח הנקי שהסתכם בכ-21.7 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של 13.7 מיליון שקל בשנת 2004.
עוד עולה מהדו"חות, כי בשנת 2005 החברה רשמה גידול של 32.8% בהכנסותיה, שהסתכמו בכ-384.6 מיליון שקל, לעומת כ-289.6 מיליון שקל בשנת 2004. שיפור זה מיוחס לעליה בכל מגזרי החברה, למעט מגזר המוצרים הקנויים ולאיחודה של חברת טעם טבע אלטמן, שלא קיבלה ביטוי בדו"חות החברה בתקופה המקבילה. מעברות דיווחה היום, כי טעם טבע-אלטמן תרמה כ-44.8 מיליון שקל לגידול בהכנסותיה בשנה שעברה.
יגאל גלי, מנכ"ל מוצרי מעברות מסר, כי "השנה האחרונה היתה מוצלחת ביותר עם שיאים במכירות וברווח, והצלחה בשילוב הפעילויות החדשות בקבוצה".
גלי הוסיף, כי "בתחום מוצרי המזון ההומניים המשכנו לחזק את מעמדנו תוך מעבר למובילות גם בסגמנט הדייסות (48% נתח שוק). במגזר תוספי התזונה אנו משלימים בימים אלה את מהלך המיזוג של שתי החברות שרכשנו תוך עמידה בשני היעדים המרכזיים: שמירה על הצמיחה במכירות ושימור ההון האנושי."
גלי הוסיף, כי נתח השוק עומד על 55% למעברות מול 45% לסימילאק, לטענתו, מעברות נחשבת לשחקן מספר 1 בתחום המזון לתינוקות ובתחום תוספי המזון והויטמינים.
סך מכירות החברה ברבעון הרביעי של השנה הסתכמו בכ-105.2 מיליון שקל, לעומת כ-65.6 מיליון שקל בשלשת החודשים המקבילים אשתקד, עלייה של 60.4%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
