עליות שערים בוול סטריט: אורכית מתקנת 4.8%

זאת לאחר שבית ההשקעות אוסקר גרוס חזר על המלצת ה-"קניה" ועל מחיר היעד של 32 דולר למניה, הנפט מאבד 0.45%, אי.סי.איי מטפסת 5% ונסחרת בשער דו-ספרתי לראשונה מזה חמש שנים
יוני נאמן |

המדדים בוול סטריט נסחרים ביום המסחר האחרון לשבוע זה בעליות שערים קלות. במרכז העניינים היום, עיניהם הבוחנות של המשקיעים מופנות לענקית הרכב ג'נרל מוטורס, אשר דיווחה על הפסדים גבוהים מהמדווח ודחיית מועד פרסום דוחותיה הכספיים ל-2005. עוד ברקע, היום מתקיימת בוול סטריט פקיעת האופציות לחודש מרץ, אשר תעסיק כמדי חודש את הקרנות הגדולות והמשקיעים בעלי הממון הרב בנסיונם לנווט את המניות הגדולות ואף את המדדים עצמם לנקודות האופטימליות עבורם.

מדד הנאסד"ק נסחר בעליה של 0.2% לרמה של 2,304 נקודות, מדד הדאו ג'ונס מוסיף 0.12% לרמה של 11,266 נקודות.

בזירת הנפט, החוזים העתידיים בבורסות הסחורות של ניו יורק על מחירה של חבית נפט למסירה באפריל נסחרים בשעה זו בירידה של 0.45% סביב מחיר של 63.3 דולר.

נתוני מאקרו

היום פורסמו נתוני התפוקה התעשייתית לחודש פברואר. דו"ח זה, המודד את תפוקת המגזר התעשייתי, הציג שיפור נמוך מן הציפיות כשעלה ב-0.7%, זאת לעומת הצפי בשווקים לעליה של0.9% ולעומת ירידה של 0.2% בחודש ינואר. סעיף סך שעות העבודה היצרניות עמד על 81.2%, זאת מעט מתחת לצפי של 81.5%.

אוניברסיטת מישיגן פירסמה היום את המדד המקדים של סקר אמון הצרכנים של לחודש מרץ. הצפי בשווקים היה לעלייה של 1.3 ל-88 נקודות, אך בפועל נרשמה נשאר המדד ללא שינוי ברמה של 86.7 נקודות.

אמריקניות במרכז

יצרנית המכוניות, ג'נרל מוטורס (GM), מרכזת כאמור עניין רב ונסחרת בירידה של 3.1% לרמה של 21.5 דולר. ענקית הרכב הודיעה אתמול כי הפסדיה בשנת 2005 היו גדולים ב-2 מיליארד דולר מכפי שדיווחה במקור. החברה הודיעה כי תערוך מחדש את הדו"חות הכספיים לשנים 2004-2000 ולרבעון הראשון של 2005 כתוצאה משגיאות חשבונאיות בחטיבת המשכנתאות. החברה מסרה בנוסף כי תדחה את פרסום דו"חותיה הכספיים לשנת 2005.

עוד חברת ענק השייכת למדד הדאו ג'ונס הותיק אשר מרכזת עניין רב היום, הינה ענקית הביטוח AIG. מניותיה נסחרות בירידה של 2% לרמה של 67.8 דולר, כשברקע לירידה, החברה פיספסה את תחזיות האנליסטים כשדיווחה על תוצאות רבעון רביעי אשר הראו ירידה של 72% בשורת הרווחים ל-444 מיליון דולר, זאת לעומת 1.61 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד.

ישראליות בוול סטריט

יצרנית המעגלים המודפסים, אלטק (שסימולה: ELTK), נסחרת בירידה של 1.6% לרמה של 4.22 דולר, זאת בהמשך לאמש כשאיבדה 5% לאחר שהחברה פירסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון האחרון ולשנת 2005 כולה. בסיכום שנתי רשמה החברה גידול של כ-15% ברווח הנקי. המכירות של אלטק ברבעון הסתכמו ב-39.6 מיליון שקל, עלייה של 13% מרווחי הרבעון המקביל. ברבעון הרביעי הסתכם הרווח הנקי ב-2.3 מיליון שקל, לעומת 1.9 מיליון ברבעון הקודם.

אי.סי.איי (ECIL), מפתחת מערכות התקשורת הדיגיטליות מפתח תקווה נסחרת לראשונה מזה חמש שנים בשער דו-ספרתי, זאת כשנסחרת בעליה של 5% לרמה של 10.25 דולר, לאחר שהוסיפה מעל שליש לערכה בתוך כחודשיים בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.