וול סטריט: צפי לעליות שערים קלות בפתיחת המסחר
החוזים העתידיים על בורסות וול סטריט מצביעים בשעה זו על עליות שערים קלות בפתיחת המסחר. למרות זאת עיניהם הבוחנות של המשקיעים יופנו לג'נרל מוטורס. ג'נרל מוטורס עשויה להכביד על מדד הדאו ג'ונס לאחר שדיווחה על הפסדים גבוהים מהמדווח ודחיית מועד פרסום דוחותיה הכספיים ל-2005.
נזכיר, כי אתמול חתמו המדדים המובילים בוול סטריט את יום המסחר במגמה מעורבת. מדד הנאסד"ק יחל להסחר ברמה של 2,299 נקודות, מדד הדאו ג'ונס יפתח ברמה של 11,253 נקודות.
בזירת הנפט, החוזים העתידיים בבורסות הסחורות של ניו יורק על מחירה של חבית נפט למסירה באפריל נסחרים בשעה זו בירידה של 0.31% סביב מחיר של 63.38 דולר.
מאקרו
היום צפויים להתפרסם נתוני תפוקה תעשייתית לחודש פברואר. דו"ח זה המודד את תפוקת המגזר התעשייתי וכולל את סעיף סך שעות העבודה היצרניות צפוי להציג שיפור ולעלות ב-0.9% לעומת ירידה של 0.2% בחודש ינואר.
באותה השעה צפויים להתפרסם נתוני סקר אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש מרץ. הצפי הוא לעלייה של 1.3 ל-88 נקודות לעומת 86.7 בחודש פברואר.
במרכז
יצרנית המכוניות, ג'נרל, הודיעה אתמול כי הפסדיה בשנת 2005 היו גדולים ב-2 מיליארד דולר מכפי שדיווחה במקור. החברה הודיעה כי תערוך מחדש את הדו"חות הכספיים לשנים 2004-2000 ולרבעון הראשון של 2005 כתוצאה משגיאות חשבונאיות בחטיבת המשכנתאות. החברה מסרה גם כי תדחה את פרסום דו"חותיה הכספיים לשנת 2005.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
