מט"ח: הדולר נחלש שערו היציג נקבע על 4.666 שקל

האירו רשם עליה של 0.15% ושערו היציג נקבע על 5.6769 שקל. כלכלני בנק פועלים מעריכים כי בנק ישראל ישמור על פער ריביות חיובי של בסביבות 0.5% בין השקל והדולר ובכך ימנע עלייה בשערו של הדולר שעלולה לעורר עלייה באינפלציה
ענת שגב |

הדולר ממשיך לאבד מערכו. המטבע האמריקני חתם את שבוע המסחר בירידה של 0.59% ושערו היציג נקבע על רמת 4.666 שקל. מנגד, האירו רשם עליה של 0.15% ושערו היציג נקבע על 5.6769 שקל.

כלכלני בנק פועלים מעריכים, כי השקל ייסחר בטווח שערים צר יחסית. שני גורמים השפיעו בעיקר על המסחר בשקל השבוע: מגמת ההיחלשות של הדולר בשוק הבינלאומי והעלייה החדה מהצפוי במדד המחירים לצרכן לחודש פברואר. בעקבות המדד הגבוה גברו ההערכות, כי בנק ישראל יעלה את הריבית השקלית ב-28 לחודש ויספק בכך תמיכה לשקל.

בטווח הארוך, מעריכים בבנק, כי קטנו הסיכויים למגמה של פיחות משמעותי בשער השקל. ההערכות הן, כי בנק ישראל ישמור על פער ריביות חיובי של בסביבות חצי אחוז בין השקל והדולר ובכך ימנע עלייה בשערו של האחרון, שעלולה לעורר עלייה באינפלציה.

מזה תקופה נרשמה עלייה בהיקף ההשקעות של ישראלים בחו"ל וההערכות הן, כי מגמה זו צפויה להימשך ואף להתגבר. למרות זאת ההערכות הן, כי תנועות ההון נטו לישראל, אף כי יצטמצמו, יישארו בתחום החיובי וילחצו את שער הדולר מול השקל כלפי מטה.

כלכלני הבנק ממליצים להחזיק רכיב מט"ח בתיק ההשקעות בשיעור של כ- 15% -10%.

כלכלני בנק לאומי מעריכים כי על רקע אי הוודאות הבטחונית והפוליטית, כמו גם מגמות מסחר בעולם, תתכן בטווח הקצר מגמה מעורבת בשוק המט"ח. עם זאת, לא צפוי פיחות מהותי.

לדברי לאומי, נתוני בנק ישראל ממשיכים להצביע על האצת היקף ההשקעות של משקיעים ישראלים בחו"ל. בחודשיים שחלפו מתחילת השנה השקיעו משקיעים פרטיים כ-900 מיליון דולר בקרנות נאמנות המתמחות במט"ח (השקעות במט"ח בארץ, אג"ח בחו"ל ומניות בחו"ל). זהו סכום הדומה לזה שהושקע בשנת 2005 כולה וגבוה מהסכום שהושקע ב-2000-2004.

לטענתם, בשנה הקרובה צפויה מגמה זו של יציאת כספים מישראל לחו"ל להימשך, זאת על רקע השוואת שיעורי המס, פיזור השקעות גיאוגרפי ופערי ריביות נמוכים. זרימת הכספים לחו"ל מלווה בביקוש מוגבר למט"ח ומימוש קרנות שקליות כך שהתמיכה בשקל צפויה להיות נמוכה יותר. עם זאת, במקביל נמשכות גם השקעותיהם של משקיעים זרים בישראל באמצעות השקעות בני"ע הסחירים בבורסת ת"א ובהשקעות ישירות, דבר שצפוי לתרום להמשך היציבות היחסית במטבע המקומי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.