מקורביו של אלי ארוך בתגובה: "הפוסל במומו פוסל"
כלל פיננסים בטוחה פרסם היום את בקשתו לבית המשפט המחוזי בתל אביב לבטל את פסק הבורר, שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב מלץ, כי על בטוחה לשלם סך של 95 מיליון שקלים לסוחר המעו"ף אלי ארוך.
עורכי הדין רם כספי וגד טיכו, המייצגים את כלל טוענים כי הבורר מלץ התוודה כי אלי ארוך הגיע מספר פעמים לביתו ואף איים עליו בעבר.
מקורביו של ארוך לא שמרו על שתיקה ויצאו כנגד האשמות החברה: "אנשי כלל פיננסים מאשימים את ארוך כי הוא זה ש"ניגש" לשופט. בפועל אנו רואים כי מי ששולחים נערות פיתוי לשופט בית משפט עליון לשעבר, תוך שיבוש לכאורה של הליך משפטי, הם אנשי חברת כלל שלא בחלו בשום אמצעים להכפיש את ארוך במטרה להציל את עורם ואת 100 מיליון השקלים שהם צריכים לשלם על פי פסק הבורר".
עורכי הדין כספי וטיכו הגדירו את הליך הבוררות כ"פרשה חמורה מאין כמותה של הליך בוררות ופסק בורר שניתנו תחת מסכת של איומים ומעשים חמורים אחרים". בפתח הבקשה הם קובעים כי הדיון בנושא "יורד לשורש ההוויה של החברה הישראלית, השמירה על שלטון החוק וביעור נגע האלימות הפושה בחברתנו."
"פסק הבורר הינו על פניו, בלתי סביר בעליל ולוקה כמעט בכל הפגמים המהותיים והפרוצדוראליים הקיימים בספר החוקים", טוענות המבקשות. לדבריהן, הליכי הבוררות התנהלו "בניגוד לכללי צדק בסיסיים ביותר", בלא שניתנה האפשרות לנהל הליך בוררות הוגן, ראוי וצודק.
לשם המחשה, מספחים עורכי הדין תמלילים שהושמעו כלפי עובדי אילנות בטוחה ועדים מטעמה. כלל טוענים גם הבורר עצמו היה קרבן לשיטותיו האלימות של ארוך, שהגיע לביתו הפרטי ואיים עליו במספר הזדמנויות.
בכתב הבקשה נאמר כי "במהלך ניהול הבוררות ערך אלי ארוך מספר ביקורים אצל הבורר הנכבד בביתו, וזאת כמובן ללא ידיעת או נוכחות המבקשות או באי-כחן ומבלי שדבר ביקורים אלה נמסר על ידי הבורר הנכבד למבקשות או לבאי-כחן," "אלי ארוך, או מי מטעמו, איימו על הבורר הנכבד במהלך ניהול הבוררות, דבר איומים אלה לא נמסר על-ידי הבורר הנכבד למבקשות או לבאי-כחן," ממשיכים עורכי הדין כספי וטיכו.
בבקשה לביטול פסק הבורר נכתב, כי הבורר עצמו אישר כי היה נתון לאיומים ולביקורים בלתי קרואים של אלי ארוך. לבית המשפט הוגשו קלטות ותמלילים שבהם נשמע מלץ מודה, כי היה נתון לאיומים כאלה במהלך תקופת הבוררות.
לטענתם, הודאה זו של מלץ עומדת בסתירה גמורה להודעתו הכתובה של הבורר מלץ שנמסרה השבוע לעורכי דינו של אלי ארוך, על פיה לא היה נתון לאיומים כאלה ו"לא היו דברים מעולם". אולם בהקלטות נשמע הבורר נאנח עמוקות ומאשר, כי אכן היו איומים כנגדו, וכי מר ארוך בא לביתו.
בכתב הבקשה מדגישים עורכי הדין כי על דבר הביקורים החשאיים נודע למרשותיהם רק אחרי סיום הליך הבוררות. התוצאה המוזרה של פסק הבורר, לצד הרקע הפלילי החמור של ארוך עוררו את החשד, כי הבורר מלץ היה נתון חד-צדדית להשפעתו של הצד שאותו זיכה בסכום הדמיוני של 95 מיליון שקל, ובכלל פיננסים בטוחה הוחלט לברר את הדבר לאשורו.
עוד נאמר בכתב הבקשה, כי הבורר התעלם באופן עקבי ומוזר מהתנאי הראשוני לבורר וחזר והדגיש כי אין לו כל מושג בתחום המסחר במעו"ף שאודותיו התעוררה המחלוקת, או בכל הנושאים הקשורים בבורסה לניירות ערך.
