מקורביו של אלי ארוך בתגובה: "הפוסל במומו פוסל"
כלל פיננסים בטוחה פרסם היום את בקשתו לבית המשפט המחוזי בתל אביב לבטל את פסק הבורר, שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב מלץ, כי על בטוחה לשלם סך של 95 מיליון שקלים לסוחר המעו"ף אלי ארוך.
עורכי הדין רם כספי וגד טיכו, המייצגים את כלל טוענים כי הבורר מלץ התוודה כי אלי ארוך הגיע מספר פעמים לביתו ואף איים עליו בעבר.
מקורביו של ארוך לא שמרו על שתיקה ויצאו כנגד האשמות החברה: "אנשי כלל פיננסים מאשימים את ארוך כי הוא זה ש"ניגש" לשופט. בפועל אנו רואים כי מי ששולחים נערות פיתוי לשופט בית משפט עליון לשעבר, תוך שיבוש לכאורה של הליך משפטי, הם אנשי חברת כלל שלא בחלו בשום אמצעים להכפיש את ארוך במטרה להציל את עורם ואת 100 מיליון השקלים שהם צריכים לשלם על פי פסק הבורר".
עורכי הדין כספי וטיכו הגדירו את הליך הבוררות כ"פרשה חמורה מאין כמותה של הליך בוררות ופסק בורר שניתנו תחת מסכת של איומים ומעשים חמורים אחרים". בפתח הבקשה הם קובעים כי הדיון בנושא "יורד לשורש ההוויה של החברה הישראלית, השמירה על שלטון החוק וביעור נגע האלימות הפושה בחברתנו."
"פסק הבורר הינו על פניו, בלתי סביר בעליל ולוקה כמעט בכל הפגמים המהותיים והפרוצדוראליים הקיימים בספר החוקים", טוענות המבקשות. לדבריהן, הליכי הבוררות התנהלו "בניגוד לכללי צדק בסיסיים ביותר", בלא שניתנה האפשרות לנהל הליך בוררות הוגן, ראוי וצודק.
לשם המחשה, מספחים עורכי הדין תמלילים שהושמעו כלפי עובדי אילנות בטוחה ועדים מטעמה. כלל טוענים גם הבורר עצמו היה קרבן לשיטותיו האלימות של ארוך, שהגיע לביתו הפרטי ואיים עליו במספר הזדמנויות.
בכתב הבקשה נאמר כי "במהלך ניהול הבוררות ערך אלי ארוך מספר ביקורים אצל הבורר הנכבד בביתו, וזאת כמובן ללא ידיעת או נוכחות המבקשות או באי-כחן ומבלי שדבר ביקורים אלה נמסר על ידי הבורר הנכבד למבקשות או לבאי-כחן," "אלי ארוך, או מי מטעמו, איימו על הבורר הנכבד במהלך ניהול הבוררות, דבר איומים אלה לא נמסר על-ידי הבורר הנכבד למבקשות או לבאי-כחן," ממשיכים עורכי הדין כספי וטיכו.
בבקשה לביטול פסק הבורר נכתב, כי הבורר עצמו אישר כי היה נתון לאיומים ולביקורים בלתי קרואים של אלי ארוך. לבית המשפט הוגשו קלטות ותמלילים שבהם נשמע מלץ מודה, כי היה נתון לאיומים כאלה במהלך תקופת הבוררות.
לטענתם, הודאה זו של מלץ עומדת בסתירה גמורה להודעתו הכתובה של הבורר מלץ שנמסרה השבוע לעורכי דינו של אלי ארוך, על פיה לא היה נתון לאיומים כאלה ו"לא היו דברים מעולם". אולם בהקלטות נשמע הבורר נאנח עמוקות ומאשר, כי אכן היו איומים כנגדו, וכי מר ארוך בא לביתו.
בכתב הבקשה מדגישים עורכי הדין כי על דבר הביקורים החשאיים נודע למרשותיהם רק אחרי סיום הליך הבוררות. התוצאה המוזרה של פסק הבורר, לצד הרקע הפלילי החמור של ארוך עוררו את החשד, כי הבורר מלץ היה נתון חד-צדדית להשפעתו של הצד שאותו זיכה בסכום הדמיוני של 95 מיליון שקל, ובכלל פיננסים בטוחה הוחלט לברר את הדבר לאשורו.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.97% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
