קיצור חופשת לידה

חוק עבודת נשים התשי"ד-1954, מחייב מעביד לתת לעובדת שילדה חופשת לידה ואוסר עליו להעבידה בתוך חופשת הלידה (מדובר על תקופה של 12 שבועות - סעיף 6 לחוק). מעביד שעבר על איסור זה דינו קנס (בהתאם לחוק העונשין), או מאסר חודש או שני העונשים כאחד. בהתקיים תנאים מסויימים, רואים גם את הגורם בתאגיד שעבר על איסור זה (חבר הנהלה, מנהל, שותף) כאחראי באופן אישי (סעיף 15 לחוק). כלומר, מעביד שמעביד בחופשת לידה עובר עבירה פלילית, ולפיכך הסכם שכזה אינו חוקי. יש לציין כי רק עובדת שילדה ולד מת רשאית לקצר את חופשת הלידה (בהסכמתה ובאישור בכתב מאת רופא) ובלבד שהחופשה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה. הדרך היחידה שפתוחה כיום בפני אותה עובדת היא לחלוק את חופשת הלידה עם בעלה, בכפוף לתנאים שבחוק עבודת נשים. כלומר, אם בני הזוג מעוניינים בכך, תוכל האם לשוב לעבודתה עוד בטרם חלפו 12 השבועות שנקבעו בחוק כחופשת לידה, והאב יוכל אז להחליף אותה במלאכת הטיפול בתינוק. בכל מקרה, אב לא יוכל לקבל חופשת לידה ב-6 השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה (וזאת כדי לאפשר לאם לנוח ולהתאושש מן הלידה).