40 יזמים ישתתפו בכנס אינטרנט שיערוך דה מרקר באפריל
40 מבכירי היזמים, המנהלים ואנשי החזון הבולטים בעולם האינטרנט הבינלאומי ישתתפו בסוף החודש בכנס האינטרנט הבינלאומי הראשון שיערך בישראל על ידי TheMarker בשיתוף עם חברת Orange.
הכנס, TheMarker Com.Vention בשיתוף חברת Orange יערך בתאריך בתחילת אפריל ויארח בכירים מעולם העסקים, האינטרנט, המדיה והיי-טק במוצ"ש בהשתתפות האורח המרכזי סיימון לוין, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של Yahoo באירופה, המזה"ת ואפריקה .
יושבי הראש של הכנס הם ד"ר יוסי ורדי, גורו האינטרנט הישראלי וגיא רולניק המייסד של TheMarker. זוהי הפעם הראשונה בו יגיעו לישראל לכינוס מקצועי נבחרת כה גדולה, מגוונת ומשפיעה בתחום האינטרנט.
נתן ליפסון עורך החדשות של אתר TheMarker ועורך הכנס: "בואם לישראל של עשרות מנהלים, יזמים ופעילים בעולם האינטרנט, המדיה וההשקעות הבינלאומי מעיד על מעמדה המיוחד של ישראל בתחום. הכנס עומד להיות אחד האירועים החשובים ביותר שנערכו בישראל בתחום האינטרנט והזדמנות נדירה לקהילת העסקים והאינטרנט הישראלית להתחבר למגמות, המודלים העסקיים והכיוונים העדכניים ביותר בעולם העסקים בכלל והאינטרנט בפרט".
"כנס האינטרנט הבינ"ל הוא הזדמנות להיחשף לנבחרת של בכירי ענף האינטרנט וההון סיכון מחו"ל, המעורבים בעשייה היומיומית שלהם בנושאים העומדים בחזית ההתפתחויות הטכנולוגיות והעסקיות של האינטרנט. השילוב של הראיה הבינ"ל יחד עם העשייה בתחום האינטרנט בישראל, תייצר דיון פורה בנושאים האקטואליים ביותר בתחום".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
