וול סטריט חתמה בירידות קלות: דל הכבידה על הנאסד"ק
המדדים המובילים בוול סטריט חתמו את יום המסחר האחרון בשבוע בירידות שערים קלות. במרכז המסחר היו תחזיותיה של יצרנית המחשבים הגדולה בעולם, דל, אשר לא עמדו בציפיות בשווקים והכבידו על מדד הטכנולוגיה. עוד ברקע למסחר היום, עליה מעבר לתחזיות במדד המחירים ליצרן, אשר עלולה להצית חששות מחודשים לאינפלציה בכלכלה האמריקנית, גורם אשר עשוי למנוע מהבנק הפדרלי לעצור את תהליך העלאת הריביות בארה"ב. כמו כן, במרכז העניינים היו מחירי הנפט אשר טיפסו בכ-2.2% בבורסת הסחורות של ניו יורק וסגרו ברמה של 59.75 דולר לחבית. מחירי הזהב המשיכו בדשדוש של הימים האחרונים וחתמו בעליה של 1.1% לרמה של 554.8 דולר לאונקיה.
מדד הנאסד"ק סגר בירידה של 0.53% לרמה של 2,282 נקודות, מדד הדאו ג'ונס ירד קלות 0.07% לרמה של 11,112 נקודות.
עוד ברקע למסחר - היום, כבכל יום שישי השלישי בחודש, התקיימה בוול סטריט פקיעת האופציות על מדדים ומניות. למשקיע הממוצע אין סיבה להתרגשות מיוחדת מימים אלו, אך מאחורי הקלעים יפעילו כותבי האופציות, אשר לרוב הינם גופים גדולים בעלי ממון רב, מאמצים רבים בנסיונם לנווט את המניות לנקודה האופטימלית עבורם בעת סגירת המסחר.
נזכיר, כי אמש חתמו המדדים המובילים בוול סטריט את יום המסחר בעליות שערים נאות. יו"ר הפד החדש, בן ברננקה שידר אתמול (ה') אופטימיות בנאומו מול הוועדה של הסנאט לגבי מצבו של המשק האמריקני.
זירת הנפט, כאמור, ריכזה היום עניין רב. ההערכות הן כי ארגון אופ"ק עשוי לקצץ את תפוקתו בשיעור של עד מיליון חביות ליום. שר האנרגיה של ונצואלה, רפאל רמירז אמר אתמול (ה'), כי ברמת הביקוש הנוכחית לנפט, קיימת תפוקה עודפת של כמיליון חביות ליום. "לדעתי עלינו לקצץ את התפוקה בשיעור של בין 500 אלף חביות למיליון חביות", אמר רמירז. שרי הנפט של אופ"ק צפויים להתכנס בעוד כשבועיים כדי לדון בשינוי מכסות תפוקת הנפט של חברות הארגון. נזכיר, כי ונצואלה הינה יצרנית הנפט הרביעית בגודלה באופ"ק.
נתוני מאקרו
נתון מאקרו חשוב אשר פורסם היום הינו מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש ינואר. הצפי בשווקים היה לעליה של 0.2% במדד, זאת לעומת עליה של 0.6% בדצמבר, אך בפועל נרשמה עליה מעט חזקה יותר של 0.3%. מדד ה"ליבה", המחושב בנטרול מחירי המזון והאנרגיה התזזיתיים, זינק בינואר ב-0.4%, העליה החדה ביותר מאז חודש ינואר אשתקד, בו נרשמה עליה של 0.6%. מדובר בעליה גבוהה מן התחזיות בשווקים, אשר צפו עליה של 0.2% בלבד.
אוניברסיטת מישיגן פירסמה היום את תוצאות המקדימות של מדד סנטימנט הצרכנים לחודש פברואר. המדד הצביע על חולשה ניכרת כשירד לרמה של 87.4, זאת מרמה של 91.2 בחודש ינואר, כשברקע קפיצה מעלה במחירי הדלק וירידות שערים בבורסה האמריקנית. מדובר בהפתעה שכן השווקים ציפו דווקא לעליה קלה לרמה של 91.5.
אמריקניות במרכז
דל (DELL), יצרנית המחשבים האישיים הגדולה בעולם, השילה היום 5% לרמה של 30.36 דולר. החברה דיווחה אמש לאחר סיום המסחר את דוחו"תיה לרבעון הרביעי. בשורה התחתונה, הציגה דל זינוק של 52% ברווח שהסתכם ב-1.01 מיליארד דולר, או 43 סנט למניה, לעומת רווח של 667 מיליון דולר, או 26 סנט למניה בתקופה המקבילה, אשתקד. החברה הציגה שיא בהכנסות, שהסתכמו ב-15.2 מיליארד דולר, גידול של 13% לעומת הרבעון המקביל ומעל לתחזיות האנליסטים להכנסות של 14.8 מיליארד דולר.
הסיבה העיקרית לירידה במניות החברה הינה התחזיות שסיפקה לרבעון הראשון של 2006, אשר לא עמדה בציפיות בשווקים. ברבעון הראשון חוזה דל הכנסות של 14.2-14.6 מיליארד דולר, מתחת לציפיות ל-14.73 מיליארד.
ישראליות בוול סטריט
אנסרס (ANSW), גלגולה החדש של חברת גורונט, צנחו היום בשיעור של 8.5% לרמה של 12.52 דולר. ברקע לירידה החדה, החברה דיוחחה אמש לאחר סגירת המסחר על תוצאותיה הרבעוניים. ברבעון הרביעי של רשמה אנסרס הכנסות של 889 אלף דולר, גידול של 58% לעומת הרבעון השלישי, אך עם זאת רשמה החברה גידול של 61% בהפסד התפעולי לרמה של 1.9 מיליון דולר.
מניות ענקית הפרמצבטיקה הגנרית, טבע (TEVA) סגרו בעליה של 0.35% לרמה של 41.5 דולר. מניות החברה ממשיכות לרכז עניין היום לאחר שאמש עלו ב-0.4% כשברקע הודעה כי החברה קיבלה אישור מותנה מרשות המזון והתרופות האמריקנית לייצור תרופת הרבאפראזול סודיון במינון של 20 מ"ג, בשחרור מושהה. מדובר בגרסה גנרית לתרופת האסיפקס של חברת אייסאי. מניות החברה עלו אמש בכ-0.4% לשער של 41.34 דולר.
גם חברת נס טכנולוגיות (NSTC) המשיכה לרכז עניין היום וסגרה בעליה של 1.1% לרמה של 11.15 דולר, זאת בהמשך לעליה של 1.1% מאמש בעקבות הדוחו"ת שפרסמה. החברה היכתה את התחזיות המוקדמות ודווחה על תוצאות שיא ברבעון הרביעי של 2005 ועל תוצאות שיא שנתיות וסיפקה תחזיות אופטימיות לעתיד.
מניית אן.די.אס (NNDS) שעלתה אמש ב-3.3%, הוסיפה היום 0.1% לרמה של 45.9 דולר. בית ההשקעות פסגות-אופק העלה אמש את המלצתו למניה מ"תשואת שוק" ל"תשואת יתר" ואף העלה את מחיר היעד מ-44 דולר ל-50 דולר.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
