ד"ר בכר ורוב זכו באות רה"מ ל-2005 של פורום CFO
ד"ר יוסי בכר מנכ"ל משרד האוצר וכן רשות המסים בישראל בראשות המנהל היוצא איתן רוב הם הזוכים באות ראש הממשלה לעידוד הצמיחה לשנת 2005, לאחר שמרבית גופי הממשל הכלכליים היו מועמדים לקבלת האות היוקרתי. את הזוכים בחרה וועדת האות בראשותם המשותפת של אילן כהן, מנכ"ל משרד רוה"מ ונגה קינן, יו"ר פורום ה-CFO.
רון אילון, משנה למנכ"ל ו-CFO בזק, ואבי דויטשמן CFO כימיקלים לישראל קבלו את אות ההוקרה של הפורום על היותם דוגמא ומופת לפעילות CFO בחברה.
ארבעת האותות הוענקו אמש באירוע השנתי של פורום ה-CFO המאגד את סמנכ"לי הכספים של 500 החברות המובילות במשק, שהתקיים בשפיים. את האירוע הנחה אלי אשרף, CFO מכתשים אגן-ממקבלי אותות ההוקרה בשנים הקודמות, והשתתפו בו הצמרת הכלכלית וראשי הממשל.
אות ראש הממשלה למצויינות ביצירת סביבה עסקית תומכת צמיחה חולק השנה זו הפעם הרביעית. מטרת האות היוקרתי, המוענק ע"י משרד ראש הממשלה ופורום ה-CFO, להצביע ולהוקיר את פעולות גופי הממשל, הרלוונטיים, לעידוד הצמיחה במשק ולשינוי הסביבה העסקית כך שתהא יעילה, נורמטיבית, יציבה ושקופה תוך הקטנת הבירוקרטיה והטמעת שירות מכוון לקוח.
למרות היריבות הפוליטית, בשנה שעברה הוענק אות ראש הממשלה לשר האוצר בנימין נתניהו על מדיניותו הכלכלית. כמו כן, אשתקד זכו באות - השב"כ, על תרומתו לצמצום הפיגועים ויצירת סביבה המאפשרת כלכלה בריאה וכן וועדת הכלכלה של הכנסת. בשנים הקודמות זכו באות משה טרי - יו"ר רשות ניירות ערך, אביגדור ליברמן - שר התשתיות דאז וטלי ירון אלדר – נציבת מס הכנסה.
ראש הממשלה בפועל, אהוד אולמרט, ברך את הזוכים באותות, בברכה שהוקלטה מוקדם יותר והוקרנה במהלך הערב. אולמרט ציין את נחישותו, חוזקו ונימרצותו של ד"ר יוסי בכר וטען כי הוא בלתי ניתן לעצירה כאשר הוא לוקח על עצמו משימה. "במידה רבה בזכותך אני יכול לתפקד כראש ממשלה בפועל מבלי להרגיש שאני מפקיר את ניהול הכלכלה".
אולמרט שניצל את ההזדמנות להיפרד שוב מאיתן רוב, מנהל רשות המסים היוצא, אמר כי רוב עשה גדולות ונצורות למען איחוד אגפי המסים ו"הפך את הכנסות המדינה ממסים לאחד מגורמי הצמיחה של המשק".
נגה קינן, יו"ר פורום CFO, התייחסה בדבריה לשלושה מנועי צמיחה שעל הממשלה לקדם בשנים הקרובות, ובכללם, יצוא שירותים, עידוד צמיחתן של חברות ישראליות מקטנות במושגים בינלאומיים לגדולות ע"י עידוד תהליכים של מיזוגים ורכישות, ושיפור דרמטי ביעילות תפקוד גופי הממשל הכלכליים לעמידה בסטנדרטים בינלאומיים. "יש לדאוג לעליה בקצב הצמיחה בשנת 2006 לעומת השנה החולפת. אין שום סיבה שזה לא יקרה" אמרה קינן.
האות לד"ר יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר, הוענק על המלצות "ועדת בכר" ויישומן, מהלך שיביא בתוך שנים ספורות להפחתת הריכוזיות בשוק ההון ולצמצום ניגודי העניינים המובנים בו, כשלב ראשון בפתיחת שוק ההון לתחרות. וועדת האות ציינה בנימוקיה כי בנחישותו ובגילוי קשב לציבורים השונים הצליח ד"ר בכר היכן שועדות ציבוריות רבות כשלו בעבר.
באירוע אמר בכר כי "המפתח להצלחה בקידום הרפורמה היה עבודת צוות מעולה, החל מן הגיבוי שניתן על ידי שר האוצר, דרך עבודת הצוות וכלה בסיוע חברי הכנסת בראשות יו"ר וועדת הכספים".
אות ראש הממשלה הוענק לרשות המסים, בניהולו של המנהל היוצא איתן רוב, על תרומתה ופעולותיה לשיפור יעילות השירות תוך העמקת הגביה, קידום יוזמות חקיקה לשיפור מעמדה התחרותי של ישראל בעולם ולהגדלת ההשקעות ובשל פעולותה להגדלת השקיפות לסביבה העסקית ע"י הקמת המוסד להחלטות מס מקדמיות. מוסד אותו יזם וקידם המנהל הנכנס של הרשות, ג'קי מצא
במעמד קבלת הפרס אמר רוב כי "הקמת רשות המסים בישראל, מהלך המהווה את המיזוג המשמעותי ביותר שנעשה אי פעם במגזר הציבורי, שם במרכז את לקוחות הרשות ונועד להגביר את יעילות מערך המס תוך מתן מענה אחיד עם שקיפות מרבית ללקוחות".
האות לרון אילון, משנה למנכ"ל וCFO - בזק ניתן על היותו שותף מרכזי בהובלת החברה אל אחד ממהלכי ההפרטה המוצלחים ביותר שבוצעו בישראל ועל ניהול מערך פיננסי, מהגדולים בישראל .
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
