התמ"ת: ארגון הסחר מחמיא למדיניות הכלכלית של ישראל
במשרד התמ"ת מציינים היום בשביעות רצון כי בתום דיון, שנערך מדי 4 שנים אודות מדיניותיה הכלכלית של ישראל, בארגון הסחר העולמי (WTO), צוינה מדיניות הסחר והכלכלה של ישראל באור חיובי.
"הארגון החמיא למדיניותה וצעדיה של ממשלת ישראל בשנים האחרונות בנושא ההפרטה, שמירה על מסגרת תקציבית, רפורמה בתחום המטבע, הגברת הליברליזציה בתחום סחר החוץ, הורדת מכסים, הגברת השקיפות וכן הרפורמה בתחום הסחר בשירותים ובייחוד בשירותי תקשורת ושירותים פיננסים", מציין עודי שינטל, המשנה למנכ"ל משרד התמ"ת.
יחד עם זאת, הושמעו גם דברי ביקורת שכוונו בייחוד כנגד רמות מכס גבוהות יחסית בתחום הסחר בתוצרת חקלאית ומזון, גביה מפלה בין יבואנים ליצואנים בתחום דמי הרציף אשר אינה מתבססת על קריטריונים כלכליים-ענייניים, וכן כנגד שיטת חישוב מכס בפועל השונה לעתים מן השיטה על פיה לקחה על עצמה ישראל התחייבויות בינ"ל במסגרת ארגון הסחר העולמי.
הדיון נערך אחת לארבע שנים, ומשתתפים בו נציגים בכירים של המדינות החברות ב-WTO, ביניהן ארה"ב, מדינות האיחוד האירופי, קנדה, יפן, קוריאה, טורקיה, ברזיל. משלחת של פקידי ממשלה בכירים בראשות עודי שינטל המשנה למנכ"ל משרד התמ"ת, נציגי משרדי האוצר, מכס, חקלאות, משפטים ותמ"ת ייצגה את ישראל בדיון.
הדיון התקיים על בסיס דו"ח מפורט שפרסם ארגון הסחר העולמי על כלכלת ישראל וכן מסמך עמדה שהגישה ממשלת ישראל קודם לדיון. עוד מוסיף שינטל כי לציון מיוחד זכתה ישראל על צעדיה להסרת מגבלות על סחר בינ"ל ובייחוד מול מדינות שאינן מקיימות קשרים מדיניים עם ישראל. צעדי רפורמה אלו של ישראל וההכרה העולמית להן זכו מצד ארגון הסחר העולמי והמדינות החברות, צפויה להגביר את הלחץ על אותן מדינות, בהן סעודיה, מלזיה פקיסטאן ואחרות, על מנת שתסרנה גם הן את המגבלות על סחר עם ישראל.
בצד הביקורת הושמעה קריאה לישראל לקחת חלק במאמץ העולמי להדברת העוני, זאת על ידי הענקת הטבות של פטור ממכס ומכסה לסחורות המגיעות ממדינות עניות וממדינות בעלות רמת התפתחות כלכלית נמוכה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
