התאחדות התעשיינים: 101 מפעלים הצטרפו לשורותינו
101 מפעלים הצטרפו להתאחדות התעשיינים בשנת 2005 - מהווה גידול של 43% לעומת שנת 2004. כך מסר יורם בליזובסקי, מנכ"ל התאחדות התעשיינים. בהתאחדות התעשיינים כ-2,000 מפעלים חברים כיום בארגון באופן ישיר ועקיף.
בליזובסקי מציין, כי המפעלים שהצטרפו אשתקד להתאחדות התעשיינים כוללים: 32 מפעלי מתכת וחשמל, 12 מפעלי טקסטיל, 6 מפעלי מזון, 21 מפעלים בתחום תעשיות הבנייה ומוצרי צריכה, 12 מפעלים בתחום הכימיה והפרמצבטיקה ו-18 חברות בתחום האלקטרוניקה.
בין המפעלים והחברות שהצטרפו להתאחדות התעשיינים בחודשים ינואר-דצמבר 2005 ניתן לציין את נירלט; מר התקנות לווין; אריקום תוכנה; סינאל תעשיות; פימא מערכות אלקטרוניות; דפרון פתח תקווה; פן-דור תעשיות; רהיטי עין חרוד מאוחד; קונדיטוריה לחמי; רולדין בע"מ; רשת פוטון העיר; אחדות - ביח"ר לחלבה טחינה וממתקים; טיובקס תעשיות; כץ רהיטים; רשפים דלתות פלדה; תעשיות מבלטים אנגלנדר; או.קי.ליין; בריל דיוויס (ישראל); מגה טקסטיל; קלמן ברמן (רקמה ודגלים); ביוליין אר.אקס; קומפיוג'ן ועוד.
מנכ"ל התאחדות התעשיינים מציין, כי בשנת 2005 נסגרו, פורקו או הפסיקו את פעילותם, 39 מפעלים וחברות חברי הארגון. מדובר ב-13 חברות מרביתן חברות סטארט-אפ בתחום הייטק; 4 מפעלים בתחום תעשיות הבנייה והצריכה; 3 מפעלי כימיה ופרמצבטיקה ומפעל מזון אחד.
בין המפעלים והחברות חברי התאחדות התעשיינים שנסגרו אשתקד ניתן לציין את תעשיות סמי בורקס; מיטל מפעלי מתכת; נסיקום ישראל; אוטו בוטיק ארז; חוטי נירון; חותם המשי; אס. די.אל. טכנולוגיות; נטו - עיצוב מערכות ריהוט; סופר פלסט; פליציה תעשיות עור; טקסטיל עולמי; יפית מלניום; מתפרת ברקן; פלוריס טקסטיל בינלאומי; אורניו עדי מצברי תעשייה לישראל; ארפל אלומיניום; טקנומה תעשייתי; ליא חברה לציוד הידראולי ופנאומטי;
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
