אלקטרה נדל"ן רכשה בניין משרדים בגרמניה ב-418 מ' ש'
חברת אלקטרה נדל"ן ממשיכה להתרחב בשוק הגרמני. לאחר שהודיעה בשבוע שעבר כי רכשה 9 נכסים בעיר ברלין, הודיעה הבוקר כי חתמה על עיסקה לרכישת כ-70% מבניין משרדים בעיר המבורג תמורת כ-418.5 מיליון שקל (כ-76.8 מיליון אירו). חלקה של החברה בעיסקה עומד על 293 מיליון שקל.
הנכס הינו בניין משרדים בן 6 קומות המשתרע על שטח כולל של כ-29,200 מ"ר, וכולל 200 מקומות חניה. מהחברה נמסר, כי הבניין מושכר בתפוסה מלאה ל-4 דיירים, בחוזים המסתיימים בין השנים 2011 ל-2015. בחברה מציינים כי השוכרים נחשבים איכותיים ביותר, ביניהם, דויטשה טלקום, דיימלר-בנץ (מרצדס), ענקית הביטוח AXA וחברת הכבלים הגרמנית קבל דויטשלנד.
דמי השכירות השנתיים מסתכמים בשנה הראשונה בכ-28.6 מיליון שקל (כ-5.25 מיליון אירו) המשקפים תשואה של 7.4% על מחיר הרכישה. בנוסף, בחוזי השכירות קיים מנגנון להעלאת דמי השכירות בשיעור של 2% מדי שנה. הוצאות הניהול והתחזוקה השוטפת של הבניין משולמות ע"י השוכרים.
רכישת הנכס תמומן ב-90% הלוואה מסוג Non-Recourse (ללא זכות חזרה) מידי מוסד פיננסי בגרמניה בהיקף של 346 מיליון שקל (כ-63.5 מיליון אירו) בריבית של 3.79% ל-7 שנים.
לדברי מנכ"ל אלקטרה נדל"ן, שלמה שרף: "אלקטרה נדל"ן בחנה וממשיכה לבחון בתקופה האחרונה מספר עיסקאות בשוק הנדל"ן הגרמני. העיסקה הנוכחית מתאפיינת בשוכרים איכותיים לטווח ארוך ובמנגנון העלאת דמי שכירות, המבטיח החזר מהיר של ההון המושקע בעיסקה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
