הבורסה תחפש כיוון בבוקר; תעסוק באישור החדש לטבע
בעוד כשעתיים יפתח המסחר בבורסה לני"ע בתל אביב, האם צפוי לנו יום נוסף של עליות? הדבר בולט במיוחד הבוקר, לאחר שאתמול חתמה הבורסה את יום המסחר הראשון של 2006 בעליות שערים. מניות הבנקים ומניות ענקית הפרמצבטיקה הגנרית, טבע, צפויות להמשיך ולרכז עניין גם היום.
נזכיר, כי המסחר באחד העם יפתח גם מחר (ג') ללא השפעה של המניות הדואליות מוול סטריט, שכן הבורסות האמריקניות ממשיכות את חגיגת סוף השנה האזרחית יום נוסף אחד ותהיינה בחופש.
מדד ת"א 25 יפתח ברמה של 826.04 נקודות. מדד ת"א 100 יחל להיסחר ברמה של 827.93 נקודות. מדד הטכנולוגיה, תל טק 15 יפתח ברמה של 413.11 נקודות.
נזכיר כי אתמול (א') בצהרי היום הורה בנק ישראל לבנק הפועלים לנמק עד ליום ג' הקרוב את הסיבות מדוע לא מכר את בנק אוצר החייל עד למועד שנקבע לו (ה-28 בדצמבר). בנק ישראל הוסיף, כי בנק הפועלים יאלץ למכור את בנק אוצר החייל בתוך 35 יום. מניות הבנק הגדול במדינה צפויות להמשיך ולרכז עניין גם היום.
מניות הבנקים צפויות להמשיך ולרכז עניין גם היום. ברקע, הבוקר דווח ב"מעריב", כי מנהלי הבנקים החליטו לוותר על דרישתם להעלות את עמלות ההפצה על מכירת מוצרים פיננסיים. מהעיתון נמסר, כי ההחלטה התקבלה "תחת מחאה" זאת מכיוון שההבטחה שניתנה להם ע"י שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו לקבוע עמלות הפצות גבוהות יותר - 0.4% מדמי הניהול ולא של 0.32% כפי שנקבע בסופו של דבר.
ענקית הפרמצבטיקה הגנרית, טבע הודיעה אתמול בערב לאחר המסחר כי קיבלה אישור מותנה מרשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) לייצור ושיווק טבליות תרופת ה-Simvastatin. מדובר בגרסה הגנרית של תרופת ה-Zocor של חברת ,Merck לטיפול בכולסטרול גבוה. זוהי תרופה המגלגלת מחזור מכירות עצום בסך של 4.4 מיליארד דולר מדי שנה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
