וול סטריט פתחה באדום לאור אזהרותיו של גרינספאן

אשר שב וחזר על ההשלכות האפשריות החמורות של הגרעון התקציבי התופח, שוק העבודה האמריקני שמר על חוזק בנובמבר, בו נוספו 215 א' משרות חדשות, אורכית מוסיפה 2.5%, טאואר מתממשת 4.3%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום המסחר האחרון לשבוע זה בירידות שערים קלות. ברקע לירידה, נאומו מלפני פתיחת המסחר של יו"ר הפדרל ריזרב, אלן גרינספאן, בו הביע חששות עמוקות להשלכות של הגרעון התקציבי התופח בכלכלה הגדולה בעולם. בזירת המאקרו, מסתמן כי שוק העבודה בארה"ב מסיים להתאושש מסופות ההוריקן אשר פקדו את המדינה, זאת כשבחודש נובמבר נוספו כ-215 אלף משרות חדשות.

מדד הנאסד"ק פתח את יום המסחר בירידה של 0.11% לרמה של 2,264 נקודות, מדד הדאו ג'ונס יורד קלות בפתיחה 0.08% לרמה של 10,903 נקודות.

יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב (הפדרל ריזרב), אלן גרינספאן, הזהיר בנאומו היום מההשלכות האפשריות החמורות ביותר של הגרעון התקציבי ההולך ותופח של הכלכלה הגדולה בעולם. בנאומו טען גרינספאן, כי על מקבלי ההחלטות בארה"ב לטפל חזיתית ובאגרסיביות בגרעון הגדל, אשר צפוי להרקיע שחקים אף יותר לאור גידול בהוצאות הפנסיה, זאת לאור אפקט ה"בייבי בום" - הגידול בילודה, אשר בעקבותיו מספר מקבלי הפנסיה הולך ותופח מדי שנה.

נתוני מאקרו

היום פורסמו נתוני המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי בחודש נובמבר בארה"ב. בחודש זה נוספו לשוק העבודה 215 אלף משרות חדשות, זאת לעומת 44 אלף משרות חדשות בחודש קודם ומעט מעל ממוצע תחזיות האנליסטים לגידול של 210 אלף. בנוסף, תוספת זו הינה מעבר לממוצע החודשי בשמונת החודשים הראשונים של 2005, תרם פגיעתה של סופת ההוריקן קתרינה, העומד על 195 אלף משרות חדשות בחודש. רמת האבטלה נשארה על קנה בגובה 5%, בהתאם לתחזיות המוקדמות בשווקים וללא שינוי לעומת חודש אוקטובר.

אמריקניות במרכז

מניות ענקית הרכב השנייה בגולדה בארה"ב - פורד (F), פתחו בעליה של 0.25% לרמה של 8.12 דולר. המניות נסחרות על רקע פרסום הוול סטריט ז'ורנל כי החברה צפויה לקצץ בכ-7500 משרות או כ-6% מכוח העבודה שלה בצפון אמריקה. על פי העיתון, בכוונת החברה לסגור כשלושה מפעלים.

מניות קלפיין קורפורישיין (CPN) פתחו בירידה של 7.5% לרמה של 37 סנט, זאת בהמשך למומנטום השלילי בתקופה האחרונה, כשאמש צנחו המניות בכ-21% על רקע הודעת החברה כי היא על סף פשיטת רגל. בחברה הצהירו כי אין בידם מספיק כסף לפעילות השוטפת ולהחזר חובות.

ישראליות בוול סטריט

מניות אורכית (ORCT) ממשיכות במומנטום החיובי מאמש ומוסיפות 2.5% לרמה של 21.3 דולר. נזכיר, כי אמש הודיעה בית ההשקעות הגדול Unterberg Towbin כי הוא מתחיל לסקר את החברה הישראלית. האנליסטים בבית ההשקעות מאמינים כי הצלחת החברה עם KDDI היפנית מגדילה את שקיפות רווחי החברה. בבית ההשקעות החלו את סקירתם בהמלצת "קנייה" והענקת מחיר יעד של 30 דולר למנייה.

מניות ענקית הפרמצבטיקה, טבע (שסימולה: TEVA) שעלו אתמול בסיום המסחר בכ-1.1%, פתחו ללא שינוי משמעותי ויורדות בשיעור קל של 0.07% לרמה של 41.3 דולר. נזכיר, כי החברה דיווחה אתמול, שקיבלה אישור מותנה ראשוני ממינהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) לקפסולת ה-Zaleplon, לטיפול בנדודי שינה. היקף המכירות השנתי של המוצר המקורי מסתכם בכ-121 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.