עליות בניו יורק על רקע נתוני מאקרו חיוביים במיוחד

ברקע למסחר, שלושה נתוני מאקרו חשובים רשמו עליה מפתיעה היום: מדד אמון הצרכנים, היקף ההזמנות של מוצרים ברי קיימא וקצב מכירות הבתים החדשים, רדויז'ן מוסיפה 3%, גורונט עולה 10%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בבורסת התפוח הגדול נסחרים לפי שעה בעליות שערים קלות. אם חשבנו לרגע שהמרוץ בבורסות התפוח הגדול הגיע לסופו, זאת לאחר שאמש חתמו המדדים את המסחר בירידות שערים, כנראה שהיום ניווכח שמוקדם מידי לדבר על סוף המירוץ. את האופטימיות היום מובילים מספר נתוני מאקרו חיוביים, אשר הפתיעו ורשמו עליות מפתיעות, כשמדד אמון הצרכנים, קצב מכירות הבתים החדשים והיקף ההזמנות של מוצרים ברי קיימא - כולם רשמו עליה מפתיעה מעבר לתחזיות המוקדמות בשווקים. מחירי הנפט נסחרים בשעה זו בעליה קלה של 0.25% לרמה של 57.5 דולר, זאת לאחר שאמש איבדו מעל 2% לאור דיווחים על חורף חם מן הצפוי בצפון מזרח ארה"ב.

מדד הנאסד"ק נסחר בעליה של 0.25% לרמה של 2,245 נקודות, מדד הדאו ג'ונס מוסיף 0.42% לרמה של 10,937 נקודות.

נתוני מאקרו

הקונפרנס בורד, מכון מחקר אמריקני, פירסם היום את אחד מנתונים המאקרו החשובים בוול סטריט, המדד החודשי של אמון הצרכנים. בחודש נובמבר רשם המדד זינוק מפתיע לרמה של 98.9, זאת לעומת רמה מעודכנת של 85.2 בחודש אוקטובר והרבה מעל התחזיות בשווקים לעליה לרמה של 90 בלבד (טווח התחזיות היה בין 88 ל-92). "ירידה של מעל 40 סנט במחירי הדלקים החודש ושיפור בתחזיות לשוק העבודה סייעו להשבת אמון הצרכנים בכלכלה", מסר יו"ר מכון המחקר.

מסתמן כי בועת הנדל"ן המתפתחת בארה"ב ממשיכה לתפוח, כשהיום פירסם הממשל האמריקני את קצב מכירות הבתים החדשים בחודש אוקטובר. הקצב רשם זינוק מפתיע, מקצב שנתי של 1.26 מיליון בחודש ספטמבר ל-1.42 מיליון באוקטובר. מדובר בעליה החזקה ביותר ב-12 השנים האחרונות, מאז שנת 1993. בנוסף, הנתון הפתיע את האנליסטים בוול סטריט, אשר צפו דווקא האטה לקצב של 1.2 מיליון.

כאמור, נתון חיובי במיוחד אשר התפרסם לפני פתיחת המסחר הינו היקף ההזמנות של מוצרים ברי קיימא בחודש אוקטובר. על פי הדיווח מספר ההזמנות רשם גידול של 3.4% בחודש זה, זאת לעומת ירידה של 2% בחודש ספטמבר והרבה מעל תחזיות האנליסטים לעליה של 1.5% בלבד.

אמריקניות במרכז

מניות בעלת מנוע החיפוש הפופולארי ברשת, גוגל (GOOG), נסחרות בירידה של 2.4% לרמה של 413.3 דולר. ברקע לירידה, דו"ח אנליסטים אשר פירסם בית ההשקעות הגדול מריל לינץ', בוא נטען כי גוגל מתומחרת באגרסיביות יחסית לתוצאות העתידיות אשר ביכולתה לספק, ותזדקק אם כן לפתח מערך מכירות מעבר למכירות מודעות פרסום דרך מנוע החיפוש שלה.

ישראליות בוול סטריט

אלרון (ELRN) נסחרת בעליה של 2% לרמה של 10.8 דולר. חברת ההשקעות הודיעה כי חברת הבת שלה, גליל מדיקל, העוסקת בייצור טכנולוגית קריותרפיה (הקפאה), קיבלה היום את אישור רשויות הבריאות האמריקאית (FDA) לשווק קבוצת המוצרים מסוג CryoHit, לטיפול בגידולים שפירים בשד (פיברואדנומה). פיברואדנומה, הינו גידול השד הנפוץ ביותר בקרב נשים מתחת לגיל 40, המאפיין מיליוני נשים ברחבי העולם.

רדוויז'ן (RVSN) מוסיפה 3% לרמה של 16.35 דולר. החברה דיווחה אמש על חוזה חדש עם חברת Northrop Grumman לרכישת מערכות לשיחות וועידה עבור הממשל האמריקני. לדברי ההנהלה עומד החוזה על סדרי גודל של 6-8 מיליון דולר במהלך תקופה של כ-15 חודשים.

אורמת טכנולוגית (ORA), חברת הבת של ענקית האנרגיה הגיאוטרמית אורמת, הודיעה היום על כניסה לפרוייקט חדש בגוואטמלה. החברה מסרה כי תרכוש 50.8% משותפות העוסקת בתחומי הגואטרמיה בסך של 14.8 מיליון דולר.

מניות אם-סיסטמס (FLSH) ממשיכות לרכז עניין היום ומתממשות בשיעור של 0.42% לרמה של 31.07 דולר. אמש, נזכיר, בלטו מניותיה כנגד המגמה, כשמדד הטכנולוגיה איבד כ-1% ומניות החברה עלו בשיעור של 5%, זאת לאחר שקיבלו עדכון המלצה מצד בית ההשקעות הגדול Deutsche Securities. האנליסטים בבית ההשקעות העלו את המלצתם למנייה מ-"החזק" ל-"קנייה".

בי.או.אס (BOSC) צונחת בשיעור של 14% לרמה של 2.48 דולר. החברה הודיעה היום על תוצאות הרבעון השלישי של 2005. הכנסות החברה ברבעון החולף הגיעו ל-6.2 מיליון דולר, גידול של 326% לעומת 1.5 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004. ההפסד הנקי הגיע ל-1.7 מיליון דולר או 0.28 סנט למניה לעומת הפסד של 466 אלף או 11 סנט דולר למניה, ברבעון השלישי של 2004.

סופרקום הישראלית (SPCBF.OB), ספקית פתרונות זיהוי אלקטרוניים וכרטיסים חכמים לממשלות ותאגידים, מאבדת 7.35% לרמה של 63 סנט, זאת לאחר שאמש לאחר תום המסחר בנאסד"ק פירסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2005. הכנסות החברה גדלו ב-47% לעומת הרבעון המקביל ל-2.1 מיליון דולר, וזהו הרבעון הרביעי ברציפות שבו מדווחת החברה על צמיחה בהשוואה לרבעונים מקבילים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.