רמת השיא החדשה בבורסה תבחן מול פקיעת האופציות
הבורסה לני"ע תפתח את יום המסחר החותם של השבוע במגמה מעורבת. ברקע, יפקעו האופציות על מדד המעו"ף לחודש ספטמבר עם תחילת המסחר הבוקר. הפקיעה אמורה להיות סוערת משום שמאז יום שני למעשה חטף שוק הנגזרים "ניעור". ההכרעה של שרון במרכז הליכוד הובילה לעליות חדות בימים שלישי ורביעי ושחקני מעו"ף רבים "נפגעו" בעת שאחרים הרויחו, עקב כך. לכן הבוקר, כמו פעמים רבות בעבר, צופים בשוק לפקיעה סוערת.
מדד המעו"ף שקבע אתמול שיא חדש, יפתח ברגעי המסחר הראשונים ברמה של 744.95 זאת לאחר שהוסיף אתמול 1.26%. מדד ת"א 100 יחל להיסחר ברמה של 749.2 לאחר שעלה אתמול ב-1%. מדד התל טק 15 יפתח ברמה של 387.62 לאחר שאיבד אתמול 2%.
עוד נזכיר כי המדדים המובילים בוול סטריט חתמו אמש את יום המסחר במגמה מעורבת וללא שינוי משמעותי, זאת לאחר שפתחו בירוק בעקבות נתון מאקרו חיובי אשר פורסם מעט לפני הפתיחה - מספר ההזמנות למוצרים ברי קיימא אשר קפץ על פי הדיווח ב-3.3%, זאת לעומת צניחה של 5.3% בחודש קודם.
הדואליות של המעו"ף יפתחו את המסחר עם פערי ארביטראז' מעורבים, פרטנר 0.09%-, אלביט מערכות 0.24%-, פריגו 0.74%-, ליפמן 2.45%-, טבע 0.32%+, כור 0.84%+.
הסיפור החם של אתמול קשור לליפמן. המנייה תמשיך לרכז את עניין המשקיעים גם היום. מניות ליפמן(LPMA) קרסו אתמול באחד העם ב-20.75% ואם זה לא הספיק אז גם בוול סטריט שלחו המשקיעים את המניה לירידות של 21.8% לרמה של 20.48 דולר. ברקע, לאחר שבועות של ספוקלציות ורחש בשוק, חתכה אתמול את התחזיות לשנת 2005. ליפמן צופה רווח של 88-98 סנט על הכנסות של 230-240 מליון דולר לעומת תחזית קודמת לרווח של 1.39-1.42 דולר למניה וזאת, בעיקר בעקבות תוצאות חלשות של Dione במחצית השניה של 2005.
בית ההשקעות אוסקר גרוס הגיב כבר אמש להודעת החברה, ועידכן מטה את מחיר היעד. בבית ההשקעות חזרו על המלצת ה"קניה" למניות החברה, אך הפחיתו את מחיר היעד מ-35 ל-24 דולר. האנליסט רוני בירון מבית ההשקעות ציין, כי מחיר היעד החדש המשכלל את תחזיותיה החדשות של החברה, משקף מכפיל רווח חזוי של 18 לשנת 2006, זאת לעומת מכפיל רווח חזוי של 23 לוריפון, מתחרתה של ליפמן.
גם ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע (TEVA) תרכז עניין רב היום. זאת לאחר שאמש בוול סטריט טיפסה המניה ב-1.52% לרמה של 33.5 דולר. מניות החברה הגיבו להערכה של מריל לינץ', לפיה, עסקת IVAX תוסיף לטבע 1 סנט לרווח למניה ב-2005, ועוד כ-3 סנט ב-2006.
בבנק ההשקעות צופים, כי העסקה תסגר לקראת סוף 2005 או תחילת 2006. הם מותירים המלצת "נייטרלי" למנייה וסבורים, כי על המשקיעים להכליל אותה בתיק בכדי להוריד את סטיית התקן, כלומר את סיכון התיק.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
