רמת השיא החדשה בבורסה תבחן מול פקיעת האופציות
הבורסה לני"ע תפתח את יום המסחר החותם של השבוע במגמה מעורבת. ברקע, יפקעו האופציות על מדד המעו"ף לחודש ספטמבר עם תחילת המסחר הבוקר. הפקיעה אמורה להיות סוערת משום שמאז יום שני למעשה חטף שוק הנגזרים "ניעור". ההכרעה של שרון במרכז הליכוד הובילה לעליות חדות בימים שלישי ורביעי ושחקני מעו"ף רבים "נפגעו" בעת שאחרים הרויחו, עקב כך. לכן הבוקר, כמו פעמים רבות בעבר, צופים בשוק לפקיעה סוערת.
מדד המעו"ף שקבע אתמול שיא חדש, יפתח ברגעי המסחר הראשונים ברמה של 744.95 זאת לאחר שהוסיף אתמול 1.26%. מדד ת"א 100 יחל להיסחר ברמה של 749.2 לאחר שעלה אתמול ב-1%. מדד התל טק 15 יפתח ברמה של 387.62 לאחר שאיבד אתמול 2%.
עוד נזכיר כי המדדים המובילים בוול סטריט חתמו אמש את יום המסחר במגמה מעורבת וללא שינוי משמעותי, זאת לאחר שפתחו בירוק בעקבות נתון מאקרו חיובי אשר פורסם מעט לפני הפתיחה - מספר ההזמנות למוצרים ברי קיימא אשר קפץ על פי הדיווח ב-3.3%, זאת לעומת צניחה של 5.3% בחודש קודם.
הדואליות של המעו"ף יפתחו את המסחר עם פערי ארביטראז' מעורבים, פרטנר 0.09%-, אלביט מערכות 0.24%-, פריגו 0.74%-, ליפמן 2.45%-, טבע 0.32%+, כור 0.84%+.
הסיפור החם של אתמול קשור לליפמן. המנייה תמשיך לרכז את עניין המשקיעים גם היום. מניות ליפמן(LPMA) קרסו אתמול באחד העם ב-20.75% ואם זה לא הספיק אז גם בוול סטריט שלחו המשקיעים את המניה לירידות של 21.8% לרמה של 20.48 דולר. ברקע, לאחר שבועות של ספוקלציות ורחש בשוק, חתכה אתמול את התחזיות לשנת 2005. ליפמן צופה רווח של 88-98 סנט על הכנסות של 230-240 מליון דולר לעומת תחזית קודמת לרווח של 1.39-1.42 דולר למניה וזאת, בעיקר בעקבות תוצאות חלשות של Dione במחצית השניה של 2005.
בית ההשקעות אוסקר גרוס הגיב כבר אמש להודעת החברה, ועידכן מטה את מחיר היעד. בבית ההשקעות חזרו על המלצת ה"קניה" למניות החברה, אך הפחיתו את מחיר היעד מ-35 ל-24 דולר. האנליסט רוני בירון מבית ההשקעות ציין, כי מחיר היעד החדש המשכלל את תחזיותיה החדשות של החברה, משקף מכפיל רווח חזוי של 18 לשנת 2006, זאת לעומת מכפיל רווח חזוי של 23 לוריפון, מתחרתה של ליפמן.
גם ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע (TEVA) תרכז עניין רב היום. זאת לאחר שאמש בוול סטריט טיפסה המניה ב-1.52% לרמה של 33.5 דולר. מניות החברה הגיבו להערכה של מריל לינץ', לפיה, עסקת IVAX תוסיף לטבע 1 סנט לרווח למניה ב-2005, ועוד כ-3 סנט ב-2006.
בבנק ההשקעות צופים, כי העסקה תסגר לקראת סוף 2005 או תחילת 2006. הם מותירים המלצת "נייטרלי" למנייה וסבורים, כי על המשקיעים להכליל אותה בתיק בכדי להוריד את סטיית התקן, כלומר את סיכון התיק.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
